הארכת מעצר: חשיבות הייצוג המשפטי בדיון

כאשר אדם נחשד בביצוע עבירה, הוא עשוי לא רק להיחקר לשם גביית גרסתו, אלא בהמשך לכך להיעצר על ידי בית המשפט. זאת, בהתאם לבקשה מצד המשטרה להאריך את מעצרו במסגרת מעצר ששמו מעצר ימים, הידוע גם כמעצר לצרכי חקירה. מעצר הימים משמש לשם מניעת שיבוש הליכי החקירה לצד בקרה על התקדמות ביצוע פעולות חקירה מצד המשטרה.

הליך זה מצוי כולו בסמכות בית המשפט, כאשר למשטרה ככלל סמכות מוגבלת להאריך מעצר ללא קיום דיון בפני שופט. במסגרת הליך ייחודי זה, לחשוד שמבוקשת הארכת מעצרו יש את הזכות להיות מיוצג על ידי עורך דין. ואולם לא מדובר בזכות בלבד אלא חובה, שכן ייצוג מיטבי מגלם את הפער בין המשך מעצר לבין שחרורו של האדם לביתו.

מהי הארכת מעצר לצרכי חקירה?

ראשיתו של תיק פלילי היא על ידי תלונה מצד קורבן עבירה, מסירת מידע מצד מקור מודיעיני או עקב חשיפה של המשטרה לביצוע עבירה באופן אקראי. כאשר המשטרה סבורה כי קיים חשש שהחשוד ישבש פעולות חקירה חיוניות, או כי הוא מהווה סכנה לציבור, בידיה האפשרות לבקש את הארכת מעצרו למשך החקירה.

מעצר זה נקרא מעצר ימים או מעצר לצרכי חקירה, והוא נפתח על ידי בקשה מצד המשטרה להארכת מעצרו של החשוד. הסיבה שהמשטרה פונה לבית המשפט לצורך הארכת המעצר, נעוצה בעובדה שהחוק מאפשר למשטרה לעצור אדם ללא צו בית משפט רק לפרק זמן של עד 24 שעות ובמקרים מיוחדים עד 48 שעות לכל היותר.

לכמה זמן יכול בית המשפט להאריך מעצר של חשוד?

חוק המעצרים מטיל את הסמכות להארכת מעצרו של אדם לצרכי חקירה על בתי משפט השלום בכל מחוז. בדרך כלל, הארכת המעצר תיעשה במחוז בו מצויה יחידת המשטרה החוקרת את העבירה. היחידה החוקרת נדרשת לנקוב במסגרת בקשת המעצר הכתובה באורך תקופת המעצר הדרושה להם בימים, את פרטי העבירה ואת הנימוקים להארכה.

בית המשפט מוסמך להאריך את מעצרו של החשוד לתקופות של מספר ימים בכל פעם, עד לגבול של 30 יום. כאשר המשטרה חפצה בהארכת ימי המעצר מעבר ל- 30 יום, עליה לקבל אישור של היועץ המשפטי לממשלה. הארכת מעצרו של חשוד מעבר ל- 30 יום מבלי להגיש נגדו כתב אישום, אפשרית עד לסף של 75 יום, שלאחריו לא קיימת אפשרות חוקית להארכת המעצר  לתקופה נוספת.

באילו מקרים יורה בית המשפט על הארכת מעצר?

חוק המעצרים מונה 3 עילות שעל פיהן מוסמך בית המשפט להאריך את מעצרו של החשוד המובא בפניו:

• חשש ששחרור החשוד יביא לשיבוש הליכי חקירה, או משפט והשפעה על עדים.
• חשש ששחרור החשוד ממעצר יסכן את הציבור.
• היעדר אפשרות מעשית לקיים פעולות חקירה כאשר החשוד אינו עצור.

בתוך כך, בית המשפט מחויב בכל הארכת מעצר לבחון את חומר הראיות שנאסף על ידי המשטרה ולצד זאת, לבחון האם אכן מדובר בחשוד שאין מקום להורות על שחרורו לחלופת מעצר כגון מעצר בית, הרחקה או איסור יצירת קשר עם מעורבים אחרים.

מה תפקידו של עורך הדין בעת דיון הארכת מעצר?

דיוני הארכת מעצר הן שלב ייחודי בהליך הפלילי, בשל העובדה שאף שהחשוד זוכה לייצוג משפטי, אין לעורך דינו או לו גישה לחומר הראיות שעל בסיסו מאריך בית המשפט את מעצרו. יחד עם זאת, לעורך הדין נתונה הזכות לחקור את נציג המשטרה ובהמשך לכך, לשטוח את טענותיו אודות בקשת המעצר ובהתאם לבקש את שחרור הלקוח שלו או לחילופין קיצור תקופת המעצר המבוקשת על ידי המשטרה.

מיפוי נכון של הסיטואציה הראייתית והמשפטית חרף היעדר חשיפה לראיות, שאילת השאלות הנכונות והימנעות משאלות שאינן תואמות את הליך הארכת המעצר – הן שמבדילות בין ייצוג מיטבי לייצוג שאיננו כזה. מסיבה זו, ככל שעורך הדין מיומן יותר ובקיא ברזי ההליך, כך יהיה בידיו להציג בפני בית המשפט נימוקים משכנעים לפיהם יש להורות על שחרור החשוד.

דיון הארכת מעצר – הצורך בייצוג משפטי הוא קריטי

למשטרה קיימת הסמכות לבקש מבית המשפט להאריך את מעצרם של חשודים שבעניינם מתנהלת חקירה. לעיתים מדובר במקרים מובהקים המחייבים מעצר, ואולם פעמים רבות ניתן בהחלט לחקור את החשדות אודות החשוד כשהוא מצוי בחלופת מעצר. מסיבה זו, נדרש כי מול המשטרה יתייצב עורך דין מנוסה שיידע להתוות את הדרך לשחרור החשוד כמה שיותר מוקדם.