ראשי - המרכז לייעוץ בפלילים
ראשי - המרכז לייעוץ בפלילים
פנייה לייעוץ אישי




    פרטי יצירת קשר:

    יגיע כפיים 2, בית פיילוט

    ת"א, מיקוד: 6777886

    טלפון: 077-8044023

    מדיניות הפרטיות

    הצהרת נגישות

    מידע חשוב נוסף

    הסגרה בפלילים – המדריך להליכי הסגרה מישראל ואליה

    הסגרה בפלילים היא הליך משפטי מורכב, ויש לו משמעות רבה בכל הנוגע למאבק בפשיעה חוצה גבולות. במקרים מסוימים, כאשר עבריין נמלט ממדינה אחת למדינה אחרת, הסכם הסגרה מאפשר להעמידו לדין או לרצות את עונשו במדינה בה הוא ביצע עבירה פלילית על ידי הסגרתו אליה.

    בישראל קיימים הליכי הסגרה המוסדרים על ידי אמנות והסכמים וכן על ידי חוק ההסגרה, המגדיר בין היתר מהם התנאים והסייגים להסגרתו של אדם למדינת ישראל וממנה. לאור העובדה כי ההליך כולל פרוצדורות משפטיות שונות העלולות להשתנות מעט בין המדינות, נביא בפניכם הסבר אודות עיקרי הליך ההסגרה ותנאיו.

    הסגרה בפלילים – המדריך להליכי הסגרה מישראל ואליה

    מהי הסגרה בפלילים?

    הסגרה בפלילים היא תהליך שבו מדינה מסגירה אדם למדינה אחרת כדי להעמידו לדין או לרצות עונש שהוטל עליו. תהליך ההסגרה מוסדר באמצעות הסכמים בינלאומיים ומבוסס על שיתופי פעולה בין מדינות.

    בהתאם לכך, מדינה שמעוניינת לקחת חלק במאבק בפשיעה הבין-לאומית חתומה על אמנות שמכתיבות את התנאים והקריטריונים לביצוע ההסגרה, והיא מחויבות לעמוד בהם. מדינה החתומה על האמנה מחוקקת חוקים פנימיים המגדירים את התנאים בהם ניתן להסגיר אדם למדינה אחרת.

    הליכי ההסגרה מישראל ולישראל

    ישראל חתומה על האמנה האירופית בדבר הסגרה עליה חתומות כ- 50 מדינות, וכן על הסכמי הסגרה נוספים עם מדינות שונות וביניהן ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה ועוד. הליכי ההסגרה בישראל מתבססים על חוק ההסגרה, המגדיר את התנאים שבהם ניתן להסגיר אדם לישראל וממנה.

    חוק ההסגרה כולל דרישות שונות וביניהן קיומן של ראיות מספיקות להעמדה לדין, הבטחת קיום הליך משפטי הוגן במדינה המבקשת, ושמירה על זכויות המבוקש. הליכי ההסגרה לישראל ומישראל דומים במהותם והם כוללים מספר שלבים מרכזיים המותאמים לחוקי המדינה בה שוהה האדם המבוקש:

    1. הגשת בקשת הסגרה: מדינה המעוניינת בהסגרתו של אדם שיש אינדיקציה כי הוא שוהה בגבולותיה של מדינה אחרת, מגישה בקשת הסגרה לאותה המדינה. הבקשה צריכה לכלול בפירוט את תיאור העבירה, הראיות המצורפות והסיבות המצדיקות את ההסגרה.
    2. בחינת הבקשה: הבקשה נבחנת על ידי הגורמים המשפטיים, ובהמשך על ידי בית המשפט שיקבע לבסוף האם האדם המבוקש הוא בר הסגרה. הבדיקה כוללת לרוב בחינת הראיות ובחינת הסבירות לכך שהאדם ביצע את העבירה המיוחסת לו.

    חשוב לנו לציין שבמדינת ישראל קיים תנאי בסיסי הקובע האם ניתן, לבקשתה של מדינה אחרת, להסגיר אדם המואשם בעבירה. תנאי זה קובע שהעבירה הפלילית שבוצעה במדינה אחרת היא עבירה אשר עונשה בחוקי מדינת ישראל הינו שנת מאסר לפחות.

    במילים אחרות, כדי שמדינה תוכל לבקש את הסגרתו של אדם ממדינת ישראל אליה, העבירה שבוצעה צריכה להיות מספיק חמורה מבחינת החוקים של מדינת ישראל. הקריטריון הזה מבטיח שתהליך ההסגרה יופעל במקרים של עבירות חמורות בלבד, ולא במקרים של עבירות קלות או פעוטות.

    1. מעצר והליכי משפט: ככלל, במידה והבקשה מאושרת, ניתן לעצור את האדם המבוקש עד לקיום הדיון וכן לאורך ההליך, ובלבד שהמעצר דרוש לשם קיום ההליכים. במהלך המשפט, ביכולתו של האדם המבוקש להשמיע טענותיו, ובהתאם לכך מתקבלת החלטה אם להסגירו או לאו.
    2. החלטה בדבר הסגרה: אם בית המשפט מחליט לקבל את בקשת ההסגרה, האדם מועבר למדינה המבקשת. ההסגרה מתבצעת בדרך כלל באמצעות רשויות האכיפה הבינלאומיות כמו האינטרפול.

    נדגיש כיהחלטה להסגיר אדם כפופה לתנאיה של כל מדינה. הליך הסגרה לא נועד לברר את סוגיית אשמתו של אדם, ועל כן בחינת הראיות בשלב זה הינה ברף הוכחה נמוך. בישראל, הדרישה היא כי המדינה תוכיח שיש בחומר הראיות 'אחיזה לאישום', שמשמעותו קיומן של ראיות מספיקות ברף נמוך שיצדיקו העמדתו לדין.

    1. הגשת ערעור על החלטת ההסגרה: לאדם שהוחלט על הסגרתו עומדת לרוב זכות ערעור על החלטת בית המשפט. בישראל, החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים ניתנת לערעור בבית המשפט העליון.

    מגבלות ותנאים בהליך ההסגרה

    ישנם חריגים בדיני הסגרה אשר קובעים מגבלות ותנאים בגינם מדינה תוכל לסרב להסגרתו של אדם, בהתאם לחוק ולמדיניות בכל מדינה. נביא בפניכם מספר דוגמאות לחריגים אלו:

    1. הסגרה בעבירות כנגד השלטון– אמנות רבות, כוללות סייג לפיו לא ניתן להסגיר אדם בגין עבירות המכוונות כנגד השלטון, כמו למשל עבירת הריגול. גם חוק ההסגרה הישראלי אוסר על הסגרה בעבירות אלו.
    2. הסגרה בעבירות 'צבאיות' – עבירה צבאית משמעותה עבירה שעשויה להתבצע רק על ידי חייל, כגון נפקדות. סייג זה מופיע בחוק הסגרה הישראלי ולא ניתן להסגיר אדם בעבירות אלו.
    3. הסגרה בעבירות שעונשן כולל סיכון חיים או פגיעה גופנית – מדינות רבות, וביניהן מדינת ישראל, קבעו בחוקי ההסגרה שלהן סעיף האוסר על הסגרת מבוקש אם צפוי לו עונש שעלול לסכן את חייו כמו למשל עונש מוות. סייג נוסף בהקשר זה אוסר על הסגרה אם קיים חשש שהאדם המוסגר לא יזכה למשפט הוגן במדינה המוסגרת.

    חשיבות הכרת הדינים השונים בהליכי הסגרה

    הסגרה בפלילים היא הליך משפטי מורכב המבוסס על שיתוף הפעולה בין המדינות ומהווה כלי חשוב במאבק הבינלאומי בפשיעה. כפי שפירטנו, ההליך כולל מספר שלבים משמעותיים, החל מהגשת הבקשה ועד להחלטה הסופית.

    מורכבותם של הליכי ההסגרה, המגבלות המוטלות על האדם המבוקש והשיקולים המשפטיים הרבים המעורבים בתהליך מחייבים הבנה מעמיקה של החוק המקומי והבינלאומי. שימוש נכון בכלים המשפטיים ובטענות המתאימות עשויים להביא לתוצאה חיובית של ביטול הליך ההסגרה.

    אנחנו עומדים לרשותכם לכל שאלה והכוונה מקצועית.

    *אין לראות בכתוב באתר המרכז לייעוץ בפלילים כתחליף לייעוץ משפטי, מתן חוו”ד, או המלצה של עורך דין פלילי. העושה שימוש באמור באתר עושה זאת על אחריותו בלבד.

    לייעוץ ראשוני חייג 077-8044023 (זמינות 24 שעות)
    פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

      מידע חשוב נוסף