העלבת עובד ציבור: האישום והשלכותיו

אחת העבירות המיוחדות והשנויות ביותר במחלוקת בדין הפלילי בישראל היא העבירה של העלבת עובד ציבור. הייחודיות שלה נובעת מצביעת פעולה של העלבה כמעשה פלילי, וזאת אך ורק ביחס למי שמוגדר עובד ציבור, כאשר העלבה של כל אדם אחר היא פעולה מותרת וחוקית לגמרי.

בשל כך, ואף שמדובר בעבירה החקוקה עלי ספר, נדרש בית המשפט העליון במספר פסקי דין, לתחום את גבולותיה ולצמצמה באופן שאינו פוגם בזכות היסוד של כל אדם במדינת ישראל – חופש הביטוי. רוח פרשנית זו היא אשר מלווה כל מקרה של הגשת אישום בעבירה זו, ולרוב הינה משקל רב בהרבה מסוגיות ראייתיות ועובדתיות.

מהי עבירה של העלבת עובד ציבור?

על פי חוק העונשין קיים איסור על דרך של תנועות, מעשים או מילים, להעליב אדם הנחשב עובד ציבור. המונח עובד ציבור הינו רחב למדי ומפורט בחוק העונשין, וניתן לבארו בצורה כללית ככזה הנוגע לכל אדם הפועל בשירות המדינה ומוסדותיה. עבירה זו אינה נחשבת חמורה במיוחד, והעונש המירבי שניתן להטיל בגינה הוא 6 חודשי מאסר.

מה הבעייתיות בעבירה של העלבת עובד ציבור?

עבירה זו מגלמת שני ממדים בעייתיים. האחד הוא הממד הפרשני המתייחס לשאלה מהו ביטוי העולה כדי העלבה. השני הוא ממד חוסר השוויון, שכן העבירה יוצרת בידול בין העלבה של עובד הציבור והפללתה, לבין העלבה של כל אדם אחר – פקיד בנק, נהג אוטובוס או נציג שירות לקוחות בחברת סלולר – הנחשבת חוקית ומותרת.

על מנת להתמודד עם בעייתיות זו, התווה בית המשפט העליון שני מבחנים שעל פיהם יש להכריע התנהגות מסוימת מהווה עבירה של העלבת עובד ציבור או לא:

• מבחן תוכני – ניתן להרשיע אדם בהעלבת עובד ציבור אם המסר המעליב פוגע עמוקות בשמו הטוב של עובד הציבור עד כדי ביזויו בעיני זולתו.
• מבחן הסתברותי – ניתן להרשיע אדם בעבירת העלבת עובד ציבור אם קיימת וודאות קרובה שהמסר המעליב יפגע בצורה קשה וממשית בדרך מילוי תפקידו של העובד ובאופן הפוגע במערכת השירות הציבורי.

מה כולל ההליך הפלילי נגד מי שביצע עבירה של העלבת עובד ציבור?

השלב הראשוני ביותר בהליך הפלילי בגין עבירה זו הוא בפתיחת החקירה על ידי המשטרה, לרוב על פי תלונה של עובד הציבור עצמו אודות העלבתו. בהמשך, צפוי החשוד בביצוע העבירה להתבקש להגיע לחקירה ובסיום איסוף הראיות, מועבר חומר הראיות להכרעת התביעה – האם להגיש כתב אישום כנגד החשוד או לא.

בצומת דרכים זו, נדרשת התביעה לשאול עצמה שתי שאלות – האם יש די ראיות להוכחת אשמתו והאם יש עניין ציבורי בהגשת אישום כנגדו. ככל שהתשובה לשתי שאלות אלו היא חיובית, צפויה התביעה נגד החשוד כתב אישום, ואז תידרש להוכיח את אשמתו בפני בית המשפט מעל לכל ספק סביר.

מה הן דרכי הפעולה כנגד אישום בעבירה זו?

בידי עורך הדין המייצג אדם המואשם בעבירה של העלבת עובד ציבור מספר דרכי פעולה אפשריות, שאלו חלק מהן:

• העלאת טענת הגנה מן הצדק – טענה זו היא רחבה ותלוית מקרה, והיא עוסקת בהצבעה של ההגנה על חוסר צדק משווע הטמון בהחלטה להעמיד את החשוד לדין. קבלת טענת הגנה זו עשויה להוביל לביטולן של כתב האישום.
• הטלת ספק בעצם האפשרות לייחס עבירה – לאור העובדה שמדובר בעבירה שגבולותיה עמומים, באפשרות עורך הדין לטעון כי העובדות המיוחסות לנאשם אינן מגלמות עבירה פלילית, ומשכך יש לזכותו או לבטל את האישום נגדו.
• תקיפת ראיות התביעה – באפשרות עורך הדין לחקור בחקירה נגדית את עדי התביעה ובראשם את עובד הציבור, ולהטיל ספק במהימנות תלונתו. הטלת ספק כאמור, עשוי להוביל את בית המשפט למסקנה כי אין בראיות התביעה בסיס להרשעת הנאשם.

העלבת עובד ציבור – עבודת הייצוג מתמקדת במישור המשפטי

אחת לזמן מסוים עולה לכותרות יוזמה של גורם כזה או אחר לביטול העבירה של העלבת עובד ציבור, בטענה כי מדובר בעבירה ארכאית שאינה מתאימה לעת הזו. על רקע סנטימנט ציבורי זה, לצד העובדה כי מדובר בעבירה הנחשבת קלה יחסית, בידי עורך הדין שלל נתיבי פעולה שעשויים להוביל לתוצאה מיטבית עבור לקוחו – בין אם ביטול האישום נגדו או זיכויו.