העלמת מס: האישום והשלכותיו

מוסד המדינה כגוף אשר פועל לרווחת אזרחיו, מבוסס על גביית כספי מיסים. כספים אלו משמשים על מנת לייצר ולהפעיל תשתיות חינוך, כבישים, בתי חולים ועוד שירותים חיוניים רבים ומגוונים. ואולם, גביית המס נעשית על ידי האזרחים הנדרשים לדווח בצורה מהימנה על גובה הכנסותיהם, ובהתאם לשלם אחוז מסוים מהכנסות אלו לקופת המדינה.

בשל הפיתוי הרב שבדיווח העצמאי, רבים אינם מדווחים על הגובה האמיתי של הכנסתם, ולצד זאת מדווחים באופן כוזב על גובה הוצאותיהם שאותם ניתן לקזז מההכנסות בעת חישוב גובה המס הנדרש לתשלום. על מנת להתמודד עם מצבים אלו, קבועה בחוק הוראה המאפשרת הטלת עונשים חומרים על אדם או חברה אשר מדווחים על גובה המס שלהם באופן כוזב.  

מהי העלמת מס?

כל אדם חייב בדיווח לרשויות המס על הכנסות שהניבו לו רווחים. מקורות ההכנסה הנפוצים ביותר הם אלו:

• מעסק או משלח יד – רווחים שצמחו לאדם באופן ישיר בגין שירותים או מוצרים אותם הוא מספק.
• הכנסה שמקורה בעבודה שכירה – הכנסה המועברת לאדם בצורה של תלוש משכורת חודשי.
• מכירת נכס מקרקעין – מכירת דירה או קרקע על דרך של העברת בעלות לאדם אחר.
• רווחי הון – הצמחת רווחים מנכסי הון דוגמת ריבית הנצברת לפיקדון או מכירת מניות ברווח.

גובה המס נקבע על פי הדיווח הניתן מידי האדם שקיבל לידיו הכנסה כאמור, כאשר החישוב נעשה ביחס לרווח – גובה ההכנסות בהפחתת גובה ההוצאות המוכרות ששימשו ליצירת ההכנסות. בהתאם, העלמת מס מתרחשת כאשר אדם או תאגיד החייבים בדיווח על הכנסותיהם, מדווחים לרשויות המס דיווח כוזב, בין אם ביחס לגובה ההכנסות, גובה ההוצאות או שניהם.

באילו מקרים מוגש כתב אישום בגין העלמת מס?

במדינת ישראל יש מספר עצום של גופים המדווחים לרשויות המס על הכנסות. על מנת להוכיח כי אדם ביצע עבירה של העלמת מס, על רשויות המס להשקיע משאבים רבים, לערוך חקירות, לאסוף ראיות ולנהל הליך משפטי ממושך. מסיבה זו, בידי רשויות המס כלי אכיפה שלא כרוכים בהגשת אישום, כגון קנס מנהלי או כופר כספי, על מנת להתמודד בצורה יעילה עם חשד להעלמות מס שאינן בגובה רב.

מנגד, כאשר קיים חשד להעלמת מס בהיקפים של מאות אלפי שקלים ומעלה, צפויות רשויות המס לנקוט באכיפה נוקשה שתכלול הגשת כתב אישום. הגשת כתב האישום, בשונה מקנס או כופר, מאפשרים לרשויות המס לעתור להשתת עונש חמור על מעלימי המס אשר כולל גם קנסות כבדים וגם מאסר בפועל, ובכך לייצר הרתעה הן ביחס לעבריין עצמו והן ביחס לציבור כולו.

מה נדרשת התביעה להוכיח בעבירות מס?

הוכחת ביצוע עבירות מס היא מלאכה לא פשוטה בכלל. היא מחייבת את התביעה המייצגת את רשויות המס להצביע על מקורות ההכנסה של אדם, כאשר פעמים רבות מדובר בהכנסה שנעשית במזומן וללא תיעדו. בשל כך, נערכות לעיתים חקירות סמויות הכוללות איסוף ראיות על הכנסות על ידי מעקב בזמן אמת על פעילות עסקית והשוואת ממצאיה לדיווחים הנמסרים על ידי האדם מושא המעקב.

מה העונש הצפוי למי שמואשם בעבירות מס?

ההליך המשפטי הנוגע לעבירות מס אינו מלווה בדרך כלל בהליך מעצר, שכן לא טמונה בעבירות אלו מסוכנות לשלום הציבור. עם זאת, עבירה של העלמת מס מאפשרת הטלת עונש ממושך מאחורי סורג ובריח. כאשר מדובר בעבירה שנעשתה בצורה מכוונת מתוך רצון להתחמק מתשלום מס, העונש המירבי שניתן להטיל על מבצע העבירה הוא של 7 שנות מאסר.

ואולם, רכיב ענישה מרכזי נוסף בעבירות מס הוא גובה הקנס. היות שמדובר בעבירה כלכלית מובהקת, אין די במאסר ושאיפתן של רשויות המס היא להשית עונש כלכלי כבד שיהפוך את העלמת המס לבלתי משתלמת. כך, באפשרות בית המשפט, על פי בקשת התביעה, להשית על מעלימי מס קנסות בגובה מיליוני שקלים.

העלמת מס – זה פלילי וזה יכול להסתיים בכלא

עבירות מס הן עבירות ללא קורבן מובחן, שכן הקורבן הוא המדינה שנמנע ממנה כסף המשמש למתן שירותים חיוניים. ואולם דווקא בגלל כך, ומתוך תפיסה כי פגיעה במדינה פירושה פגיעה בציבור הרחב, נוקטות הרשויות ביד קשה כנגד מעלימי מס עד כדי שליחתם למאסר. בשל כך, אדם הניצב בפני אפשרות של אישום בעבירות מס נדרש לייצוג מקצועי על ידי גורם הבקיא בתחום זה.