העלמת מס: האישום והשלכותיו

עבירות מס נחשבות לאחת מהעבירות הפיננסיות החמורות ביותר, שכן הן פוגעות ישירות בתקציב המדינה וביכולת שלה לספק שירותים חיוניים לאזרחיה. העלמת מס לא רק מביאה לאובדן כספי מסים שמיועדים לחינוך, בריאות ותשתיות, אלא גם מערערת את אמון הציבור במערכת המס ובשלטון החוק.

גביית המס מתבצעת על ידי האזרחים הנדרשים לדווח בצורה מהימנה על גובה הכנסותיהם, ובהתאם לשלם אחוז מסוים מהכנסות אלו לקופת המדינה. בשל ההבנה כי פגיעה במדינה משמעותה פגיעה בכל הציבור הרחב, הרשויות נוקטות ביד קשה כנגד מעלימי מס.

מהי חובת הדיווח לרשויות המס וכיצד נקבע גובה המס?

חובת הדיווח לרשויות המס היא חובה מכוח חוק לדווח על הכנסות והוצאות לרשויות המס. כל אדם או חברה חייבים לדווח בצורה מהימנה על כל הכנסותיהם, ובהתאם לכך לשלם את המס הנדרש.

מקורות ההכנסה הנפוצים ביותר הם אלו:

• מעסק או משלח יד – רווחים שצמחו לאדם באופן ישיר בגין שירותים או מוצרים אותם הוא מספק.
• הכנסה שמקורה בעבודה שכירה – הכנסה המועברת לאדם בצורה של תלוש משכורת חודשי.
• מכירת נכס מקרקעין – מכירת דירה או קרקע על דרך של העברת בעלות לאדם אחר.
• רווחי הון – הצמחת רווחים מנכסי הון דוגמת ריבית הנצברת לפיקדון או מכירת מניות ברווח.

גובה המס נקבע על פי הדיווח הניתן מידי האדם שקיבל לידיו הכנסה כאמור, כאשר החישוב נעשה ביחס לרווח – גובה ההכנסות בהפחתת גובה ההוצאות המוכרות ששימשו ליצירת ההכנסות. על סכום זה מחילים את שיעור המס שנקבע בחוק על הכנסה חייבת.

מהי העלמת מס?

העלמת מס מתרחשת כאשר אדם או תאגיד החייבים בדיווח על הכנסותיהם, מדווחים לרשויות המס דיווח כוזב, בין אם ביחס לגובה ההכנסות, גובה ההוצאות או שניהם. העלמת המס מתבצעת במטרה להימנע מתשלום מיסים או להפחית את סכום המס שאדם או תאגיד חייבים למדינה.

באילו מקרים מוגש כתב אישום בגין העלמת מס?

במדינת ישראל יש מספר רב של גופים המדווחים לרשויות המס על הכנסות ועל מנת להוכיח כי אדם ביצע עבירה של העלמת מס, על רשויות המס להשקיע משאבים רבים, לערוך חקירות, לאסוף ראיות ולנהל הליך משפטי ממושך. על מנת להתמודד בצורה יעילה עם חשד להעלמות מס שאינן בגובה רב, בידי רשויות המס כלי אכיפה שלא כרוכים בהגשת אישום, כגון סנקציות כספיות ומנהליות.

מנגד, כאשר קיים חשד להעלמת מס בהיקפים של מאות אלפי שקלים ומעלה, צפויות רשויות המס לנקוט באכיפה נוקשה שתכלול הגשת כתב אישום. הגשת כתב האישום, בשונה מקנס או כופר, מאפשרים לרשויות המס לעתור להשתת עונש חמור על מעלימי המס אשר כולל גם קנסות כבדים וגם מאסר בפועל, ובכך לייצר הרתעה הן ביחס לעבריין עצמו והן ביחס לציבור כולו.

מה נדרשת התביעה להוכיח בעבירות מס?

הוכחת ביצוע עבירות מס היא מלאכה לא פשוטה בכלל. הוכחה כאמור מחייבת את גוף התביעה המייצג את רשויות המס להצביע על מקורות ההכנסה של אדם, כאשר פעמים רבות מדובר בהכנסה שנעשית במזומן וללא כל תיעוד.

בשל כך, נערכות לעיתים חקירות סמויות הכוללות איסוף ראיות על הכנסות על ידי מעקב בזמן אמת על פעילות עסקית והשוואת ממצאיה לדיווחים הנמסרים על ידי האדם מושא המעקב. על התביעה להציג את הראיות בצורה ברורה ומנומקת על מנת לשכנע את בית המשפט באשמת הנאשם.

מה העונש הצפוי למי שמואשם בעבירות מס?

ראשית נבקש לציין כי ההליך המשפטי הנוגע לעבירות מס אינו מלווה בדרך כלל בהליך מעצר, שכן לא טמונה בעבירות אלו מסוכנות לשלום הציבור. עם זאת, עבירה של העלמת מס מאפשרת הטלת עונש ממושך מאחורי סורג ובריח.

כאשר מדובר בעבירה שנעשתה בצורה מכוונת מתוך רצון להתחמק מתשלום מס, העונש המרבי שניתן להטיל על מבצע העבירה הוא שבע שנות מאסר. עם זאת, מטרתן של רשויות המס היא להפוך את עבירת המס לבלתי משתלמת, ולכן רכיב ענישה מרכזי בעבירות מס הוא עונש כלכלי, כלומר הטלת קנס משמעותי.

כך, באפשרות בית המשפט, על פי בקשת התביעה, להשית על מעלימי מס קנסות בגובה מיליוני שקלים. חשוב לנו לציין שמערכת המשפט ורשויות המס פועלות להטלת עונשים מחמירים על עבירות מס במטרה למנוע תופעות של העלמת מס ובכך לשמור על אמון הציבור.

השלכות עבירות המס בישראל והתמודדות עם הסוגיות השונות בתחום

עבירות מס הן עבירות בהן הקורבן הוא המדינה אשר נמנע ממנה כסף המשמש למתן שירותים חיוניים לאזרחיה. ואולם דווקא בגלל כך, ומתוך תפיסה כי פגיעה במדינה פירושה פגיעה בציבור הרחב, נוקטות הרשויות ביד קשה כנגד מעלימי מס עד כדי שליחתם למאסר.

בשל כך, עלולות להיות השלכות לא פשוטות על אדם שנאשם בעבירות העלמת מס, הן מבחינה משפטית והן מבחינה חברתית וכלכלית. מהניסיון שלנו, דיני המיסים בישראל מסתמכים על חוקים רבים, פסיקה משפטית ומדיניות כלכלית, אשר יש חשיבות רבה בהבנתה בעת שמתמודדים עם סוגיות בתחום זה.