מתי מתיישנת עבירה פלילית ומה משמעות ההתיישנות? (מדריך משפטי)

עבירה פלילית היא מעשה שנושא בצידו גנאי מוסרי ובהתאם ראוי להוקעה, בייחוד כאשר מדובר במעשה הפוגע בצורה חמורה בערכים חברתיים מוגנים. בהתאם, נקודת המוצא במיצוי הדין עם מבצעי עבירות, היא כי יש לאפשר לרשויות האכיפה לעשות זאת בצורה שקולה, עניינית ומדודה.

יחד עם זאת, חשוב לנו להדגיש כי המחוקק קבע שנדרשת מסגרת זמנים ברורה שמעבר לה קיים טעם לפגם במיצוי הדין עם אדם שקיים חשד כי ביצע עבירה. מסגרת זו קרויה תקופת התיישנות. אנו כאן לסקור עבורכם

מהי משמעות הביטוי תקופת התיישנות?

תקופת התיישנות היא מושג המתייחס לטווח הזמנים שבו ניתן להעמיד לדין אדם בגין ביצוע עבירה פלילית, כאשר נקודת ההתחלה של תקופה זו היא מועד ביצוע העבירה. תקופת התיישנות היא חלק מהותי בתורת סדר הדין הפלילי, שכן היא תוחמת את האפשרות לבירור הדין בגין עבירה מסוימת, ללא קשר לשאלה האם יש ראיות כנגד האדם החשוד בביצועה או לא.

הרציונל המרכזי מאחורי קביעת תקופת העמדה לדין המוגבלת בזמן, היא ליצור מצב שבו אדם יידון בגין מעשיו בסמיכות אליהם. ההתיישנות מעודדת את הרשויות לחקור עבירות בצורה מהירה, ומנגד דואגת כי לנאשם העומד לדין בגין עבירה מסוימת תהיה האפשרות המעשית לאתר ראיות אפשריות שיש בהן כדי להצביע על חפותו.

מתי עבירה פלילית מתיישנת?

נציין כי בחוק הישראלי ישנם מאות סעיפים, שבצד כל אחד מהם תקופת מאסר מרבית שונה. עם זאת, המחוקק חילק את כלל העבירות לפי 3 דרגות חומרה:

• עבירות מסוג חטא – עבירות שהעונש בצידן הוא עד 3 חודשי מאסר.
• עבירות מסוג עוון – עבירות שהעונש בצידן עולה על 3 חודשי מאסר ואינו עולה על 3 שנות מאסר.
• עבירות מסוג פשע – כל עבירה שהעונש בצידה הוא מעל 3 שנות מאסר, לרבות עבירות הנושאות עונש של מאסר עולם ואף מיתה.

בתוך כך, סיווג המחוקק את תקופת ההתיישנות בצד כל עבירה לפי שיוכה לאחת משלוש הקטגוריות האלו. כך, עבירה מסוג חטא מתיישנת בתוך שנה מעת ביצוע העבירה, עבירה מסוג עוון מתיישנת תוך 5 שנים מעת ביצוע העבירה ועבירה מסוג פשע מתיישנת תוך 10 שנים מעת ביצוע העבירה.

מה המשמעות של התיישנות עבירה?

חשוב לנו להדגיש כי כאשר עבירה מתיישנת, פירוש הדבר כי קיים 'מחסום דיוני', כלומר מעין דלת שנסגרה בפני רשויות אכיפת החוק להעמיד את החשוד בביצועה לדין.

לכן, ככל שיוחלט על ידן להגיש כתב אישום כנגד החשוד מעבר לתקופת ההתיישנות, יוכל הנאשם לעתור לביטול האישום במסגרת העלאת טענה מקדמית בפתח המשפט, היות שהחוק מציין את טענת ההתיישנות כטענה עצמאית שקבלתה מתירה לבית המשפט לבטל אישום.

עם זאת, נרצה להבהיר כי החוק מאפשר אתחול של תקופת ההתיישנות הנוגעת לעבירה מסוימת, בכל מקרה שבו מבוצעת פעולת חקירה ביחס לאותה עבירה.

האם יש עבירות שאינן מתיישנות?

לצד החלוקה הרגילה של תקופות התיישנות לפי סוג העבירה, נציין כי המחוקק יצר חלוקה נוספת בתוך עבירות הפשע על פי חומרת העבירה:

• עבירות מסוימות מסוג פשע שהעונש עליהן הוא 7 שנים ומעלה – תקופת ההתיישנות תהיה 15 שנים מעת ביצוע העבירה ובמקרים של הימצאות ראייה פורנזית ביומטרית, אף 23 שנים מעת ביצוע העבירה.
• עבירות שהעונש בצידן הוא מאסר עולם או מיתה – תקופת ההתיישנות תהיה 30 שנים מעת ביצוע העבירה.
• עבירות מסוג רצח, ניסיון רצח וקשירת קשר לבצע רצח של ראש ממשלה ועבירות לפי חוק עשיית דין בנאצים ועוזריהם – אין התיישנות כלל.
• עבירות מין שנעברו כלפי קטינים – על עבירות אלו חלות תקופות ההתיישנות שבחוק, אולם הן לא מתחילות להיספר מעת ביצוע העבירה, אלא מיום שמלאו לקטין 28 שנים. זאת, בשל העובדה כי הקטין עשוי להיות נכון לחשוף את דבר העבירה רק עם הגיעו לבגרות.

התיישנות עבירות – כלי בידי הנאשם

חשוב לנו להדגיש כי עצם התיישנותה של עבירה לא מזכה את החשוד בביצועה מאשמה, ואין בכך קביעה כי העבירה לא בוצעה. מדובר בטענה בעלת משמעות דיונית, המונעת מהתביעה את העמדת החשוד לדין.

טענת ההתיישנות היא כלי המצוי בידי הנאשם, כך שבמידה וכתב אישום מוגש נגדו תוך חריגה מתקופת ההתיישנות, הרי שבאפשרותו להעלות זאת בתחילת המשפט. ככל שטענתו תימצא נכונה, צפוי בית המשפט לבטל את האישום נגדו. אנו מזמינים אתכם להתייעץ עמנו ולבחון האם דרך זו או דרכים אחרות עשויים לסייע לכם במאבק המשפטי שלכם.

*עודכן ב18.03.25*