ייצוג קטינים בבית המשפט לנוער – מדריך משפטי

הליכי חקירה ושפיטה של קטינים נעשים באופן שונה מאלו של בגירים. הטעם העיקרי לכך הוא חוסר הבשלות הרגשית והשכלית של קטין. חוסר בשלות זה בא לידי ביטוי בהפעלת שיקול דעת שגוי וביצוע עבירות שלא ממקום בוגר ומגובש ובהתאם, קושי בהתמודדות עם סיטואציות מורכבות כגון חקירה או מעצר.

הדרך להגן על קטינים מפני התנהלות פוגענית הנובעת מחקירה או משפט מנויה במגוון הוראות בחוק המטילות חובות שונות על רשויות אכיפת החוק. עם זאת, הגורם אשר נדרש בסופו של דבר לשים לנגד עיניו את טובת הקטין המצוי בהליך פלילי הוא עורך הדין המייצג אותו. מסיבה זו, על עורך הדין המייצג קטין בבית משפט לנוער לנהוג בצורה דקדקנית ובלתי מתפשרת.

מהן ההוראות הייחודיות החלות על קטינים?

החוק המרכזי המבדל את דרך הטיפול הפלילית בקטינים הוא חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול). חוק זה מטפל באופן מעמיק ויסודי בדרכי השפיטה שיש לנקוט כאשר קטין נחשד בביצוע עבירה, ובהמשך – כאשר קיימות די ראיות על מנת להעמידו לדין בגין ביצוע עבירה זו. הוראות אלו נועדו להגן על קטינים למול מערכת אכיפת החוק, בשל היותם פגיעים וחסרי בשלות רגשית ביחס לבגירים.

בין שלל ההוראות הייחודיות הנוגעות לקטינים, ניתן למנות את אלו:

• איסור לחקור קטין בשעות הלילה.
• חובה לחקור קטין בנוכחות הורה או קרוב משפחה.
• חובה להודיע להוריו של קטין על הבאתו לחקירה.
• חובה להסביר לקטין בצורה מובנת אודות זכויותיו.
• מעצר של קטין ייעשה כאמצעי אחרון בלבד.
• קיום דיון בענייניו של קטין בדלתיים סגורות.
• קיום הליכי השפיטה במסגרת בית משפט לנוער הפועל בנפרד מבית המשפט בו נדונים ענייניהם של בגירים.

מה ההבדל בין ייצוג קטינים לייצוג בגירים?

ההליך המשפטי של קטין דומה מאוד לזה של בגירים בנקודות מסוימות ושונה בתכלית בנקודות אחרות. כך למשל, כאשר בית המשפט דן בעבירות שבוצעו על ידי קטין, העקרון המנחה אותו הוא שיקומו של הקטין, וזאת מתוך הנחה כי ענישתו בחומרה בשלב מוקדם של חייו עשויה להביא להידרדרותו. זאת בשונה מבגירים, שבעניינם ייתן בית המשפט משקל רב לשיקולים של גמול והרתעה.

הבדל נוסף הוא בסוג המגבלות החלות על הרשויות. בעוד שבידי המשטרה סמכויות חקירה נרחבות ביחס לבגירים, הם נדרשים להפעיל זהירות יתרה בעת נקיטת פעולות חקירה ביחס לקטינים. כל אלו מחייבים את עורך הדין לפקח היטב על פעולות המשטרה ולרתום את ההוראות הללו לטובת לקוחו הקטין, כאשר אחת המרכזיות שבהן היא הוראת ההתיישנות הייחודית לתחום הקטינים.

מהי הוראת ההתיישנות בעבירות של קטינים?

כאשר קטין מבצע עבירה, חלה עליה התיישנות באותו אופן שבו היא חלה על בגירים. הוראות ההתיישנות מנויות בחוק סדק הדין הפלילי וקובעות מדרג לפי חומרת העבירה. ככל שמדובר בעבירה שחומרתה גבוהה יותר, כך תקופת ההתיישנות שלה תהיה ארוכה יותר, כאשר ביחס לעבירות מסוימות אין התיישנות דוגמת עבירת רצח וניסיון רצח.

עם זאת, בחוק הנוער קיימת הוראה ייחודית המטילה חובה על רשויות האכיפה להעמיד לדין קטינים תוך שנה בלבד מיום ביצוע העבירה. ככל שחלפה שנה מעת ביצוע העבירה, תידרש התביעה לאישור מיוחד מהיועץ המשפטי לממשלה אשר אותו יש לצרף לכתב האישום. הסיבה לכך היא הרצון למנוע את השפעת ההליך הפלילי על קטינים אשר מצויים בשנים המעצבות של חייהם.

אילו עונשים מטיל בית המשפט לנוער על קטינים?

בית המשפט לנוער נוקט בגישה שיקומית כלפי קטינים, מתוקף הוראות חוק הנוער. כך, משעה שקטין הורשע בעבירה מסוימת במסגרת ניהול הוכחות או הסדר בין הצדדים, ייערך בעניינו תסקיר מטעם קצין מבחן לנוער. קצין המבחן יפרט במסגרת התסקיר את המלצותיו באשר לדרך הענישה הראויה ביחס לקטין ובידי בית המשפט האפשרות לאמץ המלצה זו או לסטות ממנה.

דרך ענישה שיקומית מכונה 'דרכי טיפול' והיא כוללת הימנעות מהרשעת הקטין והטלת צווים בעלי אופי שיקומי כגון התחייבות להימנע מעבירה לתקופה של עד שנה, צו שירות לתועלת הציבור במסגרתו נדרש הקטין להשתלב בפעילות חברתית לפרק זמן של מספר שעות בכל שבוע לפרק זמן של עד שנה, וצו מבחן שבמסגרתו נדרש הקטין להיות נתון לפיקוח שירות המבחן לפרק זמן של עד 3 שנים.

ייצוג קטינים – מיומנות ייחודית בעולם הפלילי

עורך דין המייצג קטינים בבית משפט לנוער, נדרש לפעול בצורת מחשבה זהה לזו של ייצוג בבית משפט רגיל בכל הנוגע לעשיית מלוא המאמצים להשיג תוצאה מיטבית עבור לקוחו. ואולם, בניגוד לשפיטת בגירים, לצדו של עורך הדין ניצב הרציונל השיקומי המקבל מעמד רם ומרכזי, ועליו למצותו בצורה הטובה ביותר למען לקוחו.