כליאת שווא: האישום והשלכותיו

אחד העקרונות המרכזיים והקדושים ביותר במשטר דמוקרטי הוא עקרון החירות. עקרון זה זכה למעמד עליון מראשית ימיה של המדינה ועוגן במישור החוקתי במסגרת חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. אחת העבירות המסמלות פגיעה חמורה בעקרון זה היא העבירה של כליאת שווא המתייחסת למעשה כליאה של אדם ושלילת חירותו.

בשל פוטנציאל הפגיעה הטמון בעבירת כליאת שווא, אדם אשר מוגש כנגדו אישום בעבירה זו עשוי, למרבה האירוניה, להתייצב בפני האפשרות של כליאתו לתקופה ממושכת על ידי גופי אכיפת החוק – כליאה הנחשבת חוקית, חוקתית ומקובלת כאמצעי ענישה והרחקת עבריינים מהמרחב הציבורי.  

מהי כליאת שווא?

חוק העונשין מגדיר כליאת שווא כפעולה של מעצר או כליאה של אדם שלא כדין. הביטוי 'שלא כדין' נועד לבדל פעולה מותרת של כליאה אשר נעשית כדבר שבשגרה על ידי שוטרים או אנשי שירות בתי הסוהר. עבירת כליאת שווא בלבד מאפשרת הטלת עונש של עד 3 שנות מאסר בנסיבות רגילות, ואילו כאשר הכליאה נעשית תוך התחזות לגורם בעל הסמכה לכליאה, ניתן להטיל בגינה עד 5 שנות מאסר.

מהן השלכותיו של אישום בעבירה זו?

חשד לביצוע עבירה של כליאת שווא עשוי להביא בשלב ראשון למעצרו של החשוד בביצועה לצרכי חקירה. ככל שיעלה מפרטי התלונה כי מעשיו מעידים על מסוכנות, עשויה המשטרה לבקש את מעצרו בעת השלמת פעולת החקירה. לאחר מכן, עשויה התביעה להגיש נגדו כתב אישום לצד בקשה להותירו  במעצר או לחילופין, לבקש מבית המשפט להטיל עליו מגבלות כגון הרחקה או מעצר בית.

במסגרת ההליך המשפטי, תידרש התביעה להוכיח כי המעשים המיוחסים לנאשם בכתב האישום אכן מגבשים עבירה של כליאת שווא. לשם כך, יהיה עליה להציג ראיות לפיהן מעשיו של הנאשם שללו את חירותו של הקורבן וחרגו מצורת התנהגות סבירה ולגיטימית. ככל שהתביעה תעמוד במשימתה ותוכיח את אשמתו של הנאשם מעל לכל ספק סביר, יידרש בית המשפט להטיל עליו עונש ההולם את מעשיו.

מה העונשים המוטלים על מי שמבצע כליאת שווא?

מנעד העונשים הניתנים להטלה על מי שהורשע בביצוע עבירה של כליאת שווא הוא רחב ומגוון וכולל בתוכו קנס, פיצוי, מאסר בפועל, עבודות שירות, מאסר על תנאי, התחייבות להימנע מעבירה ועוד. ההכרעה בדבר העונש הראוי צפויה להיקבע על יסוד שני שיקולים מרכזיים:

• נסיבות הקשורות בביצוע העבירה – על מנת לשרטט מתחם ענישה, בוחן בית המשפט בין השאר את מידת הנזק שגרם הנאשם במעשיו, מידת התכנון והתחכום הגלום במעשים והסיבות שבגינן ביצע הנאשם את המעשים.
• נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה – לאחר שרטוט מתחם הענישה, בוחן בית המשפט את קיומם של נתונים חיוביים שיטו את העונש לצד המקל או נתונים שליליים שיטו את העונש לצד המחמיר. נתונים אלו כוללים בין היתר את עברו הפלילי של הנאשם, תרומתו לחברה, וקיומה או היעדרה של נטילת אחריות על מעשיו.

כיצד ניתן להתגונן מול אישום או מעצר בעבירה של כליאת שווא?

התגוננות מול אישום בעבירה זו צריך שייעשה בשני מישורים. האחד הוא במישור הראייתי והשני הוא במישור העונשי. במישור הראייתי, ככל שיש לכך בסיס, על הנאשם להציג בעיות ופגמים בעדויות התביעה, דוגמת בעיית מהימנות של קורבן העבירה או מחדלי חקירה שבוצעו על ידי המשטרה ואשר מונעים מבית המשפט להיחשף לתמונה הראייתית הרחבה. כל זאת, מתוך כוונה להביא לזיכויו.

המישור העונשי נוגע למצב שבו סביר כי הנאשם יורשע, וכי ניהול הוכחות יסב לו נזק. במקרה כזה, באפשרות הנאשם להגיע להסדר עם התביעה ובמקביל לנקוט בהליך שיקומי בין אם במסגרת פרטית ובין אם מול שירות המבחן. ככל שיעלה בידיו להציג נתונים חיוביים המעידים על סיכויי שיקום ונטילת אחריות, העונש שיוטל עליו בתום ההליך עשוי להיות מקל.

אישום בכליאת שווא מחייב ייצוג מקצועי

אדם עשוי לבצע מעשה הנדמה בעיניו כלגיטימי או ככזה שאף אם מידת הלגיטימיות שלו מוטלת בספק, אין בו חומרה מיוחדת, ולמצוא עצמו מואשם בעבירה של כליאת שווא. בנקודה קריטית זו, עליו להיות מיוצג על ידי עורך דין מנוסה ומקצועי אשר ישרטט את הדרך הטובה ביותר להתגונן מול אישום זה וככל שהדבר אפשרי – למנוע עונש של מאסר מאחורי סורג ובריח.