Costagidi_MainPic עו
Costagidi_MainPic עו
פנייה לייעוץ אישי




    פרטי יצירת קשר:

    יגיע כפיים 2, בית פיילוט

    ת"א, מיקוד: 6777886

    טלפון: 077-8044023

    מדיניות הפרטיות

    הצהרת נגישות

    מידע חשוב נוסף

    איך להתכונן לחקירה במשטרה? [מדריך משפטי, 2023]

    קבלת טלפון מחוקר משטרה הקורא להתייצב לחקירה באזהרה, או חמור מכך – הגעת שוטרים לביתו של אדם, המודיעים לו כי הוא עצור ועליו להתלוות אליהם לצורך חקירה במשטרה, היא מעמד מבהיל מאין כמותו.

    רגע זה של זימון או עיכוב לצורך חקירה, הוא רגע של קטיעה של מציאות המאופיינת בהיות אותו אדם בן חורין לעשות כרצונו, ובמקרים מסוימים הוא משקף מעבר אל מציאות שתחילתה במעצר והמשכה במאסר בפועל לפרק זמן ממושך.

    תוכן עניינים

    בשל משקלה הרב של החקירה, רצוי להתכונן אליה בצורה הטובה ביותר.

    מהי חקירת משטרה?

    המונח חקירה מתייחס למכלול הפעולות אותה מבצעת המשטרה על מנת לאסוף ראיות בנוגע לאירוע של ביצוע עבירה פלילית מסוימת.

    העיקרית שבפעולות אלו, היא חקירה באזהרה של מי שעל פי החשד ביצע את אותה עבירה. לצד זאת, המנוח חקירת משטרה מתייחס גם לגביית עדות ממי שעדותם יכולה לשפוך אור על הפרשה, באופן שיחזק או יפריך את החשדות הנוגעים למושא החקירה.

    כמו כן, כוללת חקירת המשטרה את ביצוען של פעולות כגון ביצוע עימות בין מספר מעורבים בפרשה, דוגמת עימות בין שני חשודים, עימות בין חשוד למתלונן או עימות בין חשוד לעד. לצד זאת עשויה לכלול החקירה גם מסירה של עדות מחוץ לחדר החקירות במסגרת שחזור האירוע בזירת הפשע.

      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

      מה חשוב לדעת בנוגע לחקירת משטרה?

      לפני חקירה במשטרה, חשוב לכל נחקר להכיר כמה מזכויות הבסיס הנתונות לו:

      1. זכות היוועצות עם עורך דין – מדובר בזכות מהותית, המאפשרת לנחקר להתייעץ עם גורם בעל ידע משפטי, טרם כניסה למעמד של חקירה ומסירת מענה לשאלות.
      2. זכות להימנע מהפללה עצמית – זכות זו, אשר ידועה גם כזכות השתיקה, מאפשרת לנחקר להימנע ממסירת כל מידע שעשוי להפלילו.
      3. זכות לערוך את החקירה בשפתו של הנחקר – כאשר מדובר במי שאינו דובר עברית היטב או שאינו דובר עברית בכלל, מורה החוק למשטרה לערוך עמו חקירה בשפה שלו.
      4. זכות לקרוא את החקירה טרם חתימה עליה – במהלך החקירה, עורך החוקר תיעוד של הדברים הנאמרים על ידי הנחקר, ובסופה מדפיס החוקר את הדברים ומבקש מהנחקר לחתום על אמרתו. בעצם החתימה על הדברים, ועל מנת לוודא כי לא ייוחסו לנחקר אמירות שלא יצאו מפיו, ניתנת לו האפשרות לקרוא בעיון את אמרתו בטרם חתימה עליה.

      זומנתי לחקירת משטרה – מה לעשות?

      בשלב ראשון, יש להבין את מהות הזימון לחקירה – האם מדובר בזימון כעד או בזימון כחשוד? ככל שאדם מוזמן כעד, פירוש הדבר כי המשטרה אינה חושדת בו בביצוע עבירה, אולם לעיתים המשטרה לא תמסור פרטים בנוגע לכך עד לנקודה בה יימצא אותו אדם בחדר החקירות.

      בין אם מדובר במי שמוזמן למשטרה בשל היותו חשוד ובין אם מדובר על מי שזומן כעד, על ההתייצבות למעמד החקירה להיעשות לאחר התייעצות עם עורך דין פלילי.

      התייעצות זו תעמיד את הנחקר או העד על מלוא זכויותיו, תאפשר לו להבין לעומק את נבכיו של ההליך הצפוי לו, ותאפשר לו לכלכל את צעדיו בצורה מושכלת ומיטיבה.

      במסגרת הליך ההיוועצות עם עורך הדין, במקרה בו מדובר במי שצפוי להיחקר כחשוד, תיבחן שאלת הכדאיות במסירת גרסה, דהיינו האם מכלול הנסיבות מטה את הכף לעבר שמירה על זכות השתיקה, או שמא במקרה זה רצוי למסור גרסה מלאה ומפורטת.

      לכל אחת מאפשרויות אלו ישנם יתרונות וחסרונות, והיוועצות עם עורך דין תוודא בחירה בנתיב הכדאי ביותר.

      מהם היתרונות והחסרונות שבשמירה על זכות השתיקה?

      זכות השתיקה מותירה את משקלן של הראיות הנאספות על ידי המשטרה, ללא משקל נגדי בדמות גרסה מזכה.

      כך למשל, אם המשטרה סבורה כי אדם ביצע הצתה, ואותו אדם לא מוסר בחקירתו דבר ושומר על זכות השתיקה, למול הראיות לא ניצבת טענה נגדית דוגמת טענת אליבי לפיו כי החשוד בכלל לא היה במקום ההצתה באותו ערב, טענה שבכוחה לנקות את הנחקר מכל חשד.

      מנגד, יתרונה הגדולה של זכות השתיקה, הוא בעצם העובדה כי מנטרלת את האפשרות לעשות שימוש באחת מהראיות החזקות ביותר במשפט הפלילי – הודאה באשמה. במקום שבו אדם נמנע מלמסור גרסה, הוא מונע כל אפשרות שיופלל על סמך גרסתו, בין אם היא מכילה הודאה מכילה ובין אם היא מכילה פרטים מפלילים המחזקים את יתר הראיות.

      כך, במקרה של שמירה על זכות השתיקה, מוצאת עצמה המשטרה במצב שבו היא נדרשת להתבסס על עדים או ראיות חיצוניות, להעריך את מהימנותן של ראיות אלו ולהכריע האם מדובר בראיות המספיקות להוכחת האשמה. ראוי לציין כי השתיקה אמנם עשויה לתרום לחיזוק תמונה ראייתית מפלילה, אך היא לא ממלאת אותה מקום שתמונה זו לוקה בחסר.

      באילו מקרים רצוי להימנע משימוש בזכות השתיקה?

      עדיפות השימוש בזכות השתיקה כרוכה במכלול נסיבות הנוגעות לכל מקרה באופן אינדיבידואלי.

      לצד זאת ניתן לומר, כי כאשר לאדם גרסת חפות, קרי גרסת אמת המנקה אותו מחשד לביצוע עבירה, מוטב שלא לעשות שימוש בזכות השתיקה ולמסור גרסה מלאה ומפורטת. גרסה זו תחייב את המשטרה לבדוק את פרטיה, וכן לאשש את הפרטים שנמסרו על ידו או להפריכם.

      כך, אם תאשש המשטרה את הפרטים המזכים לכאורה, יהיה עליה לשחרר את החשוד ממעצר ולסגור את התיק נגדו בעילה של חוסר ראיות או חוסר אשמה. לעומת זאת, אם יהיה בידיה להפריך את הפרטים, עדיין תעמוד על כנה החובה המוטלת עליה לאסוף ראיות עם משקל מפליל, ולא יהיה די בכך שגרסתו של החשוד לא מתיישבת עם ממצאים אחרים כדי להרשיע אותו בביצוע עבירה.

      ממה צריך להיזהר במהלך חקירה באזהרה?

      במהלך החקירה, מנסה המשטרה לחלץ הודאה ממי שנחקר כחשוד היות שמדובר בראיה כבדת משקל, שתאפשר את הרשעת החשוד בקלות יחסית במסגרת הגשת כתב אישום כנגדו. לעיתים נוקטת המשטרה בתחבולות מסוימות על מנת להוציא מהחשוד הודאה זו, מתוך הכרה כי ברגע שבידיה ההודאה של החשוד, מיצוי החקירה הופך קל יותר ואינו דורש המשך ביצוע של פעולות מורכבות.

      אלו הטקטיקות, הידועות גם בשם 'תרגילי חקירה', בהן נוקטת המשטרה ושמהן יש להיזהר במיוחד:

      • שיח לא מתועד לכאורה – לא אחת קורה, כי עוד בטרם כניסה לחקירה הפורמלית, הכוללת מתן זכות היוועצות, מנהל החוקר שיח באופן לא פורמלי לכאורה עם הנחקר, באופן שעשוי לטעת בקרבו את הרושם שאין משמעות לדברים שיאמר.
      • שימוש במעצר כמנוף לחילוץ הודאה – הניתוק מהעולם החיצון, הלינה מחוץ לבית בתא מעצר בתנאים ירודים, יכול להלחיץ מאוד נחקרים. החוקרים עשויים לנצל זאת, על ידי מתן הבטחה לנחקר לפיה בעצם מסירת הודאה, לא יהיה צורך בהמשך המעצר ולכן על החשוד להודות.
      • הותרת החשוד עם אדם נוסף בחדר ללא נוכחות החוקר – אחת הדרכים לדלות מידע מנחקרים, הוא על ידי יצירת מפגש אקראי לכאורה בינו לבין גורם הנוגע לתיק, ללא נוכחות חוקר ותוך תיעוד המפגש באמצעים סמויים. זאת מתוך הנחה כי הושבתם יחד ללא נוכחות חוקר תגרום להם לדבר על הפרשה באופן שיביא לחיזוק הראיות נגד מי מהם.
      • שימוש במדובב – מדובב הוא מי שמופעל על ידי המשטרה כך שהוא נחזה לעצור השוהה עם החשוד בתא המעצר. מטרתו היא לרכוש את אמון החשוד כמי שמשתייך לקבוצת השווים לו, וכחלק מהשיח לעודד אותו למסור פרטים על האירוע בגינו הוא נחשד.

      מהם כללי הזהירות שימנעו הפללה במסגרת תרגיל חקירה?

      על כל נחקר המגיע לחקירה במתקן משטרתי, בין אם במסגרת מעצר ובין אם במסגרת חקירה בלבד שלאחריה הוא צפוי להיות משוחרר לביתו, לצאת מנקודת הנחה כי הוא מתועד בכל עת.

      עליו לזכור כי כל מילה שיוצאת מפיו במהלך שהותו תחת משמורת המשטרה, בין אם היא נאמרת בלחש או לאו, מוקלטת ויכולה לשמש ראיה כנגדו.

      בנוסף, על הנחקר להימנע מהתפתות להצעות מקלות המונחות לפתחו מצד החוקרים, דוגמת שחרורו ממעצר או הבטחה להקלה בעונשו.

      ראשית, מאחר שבמקרים רבים הבטחות אלו נמסרות ללא כיסוי. שנית ועיקר, ראוי לזכור כי חרף השפעתו הקשה של המעצר,

      להודאה בביצוע עבירה ישנה השפעה חמורה יותר, ויכולת הנאשם להתמודד ביעילות מול אישום המבוסס על הודאה זו היא דלה ביותר.

      חקירה באזהרה במשטרה – רק לאחר הכנה על ידי עורך דין

      המעמד של חקירה במשטרה אינו שמור לפלח אוכלוסייה מסוים, וכל אדם יכול למצוא עצמו בחדר החקירות נדרש להשיב לחשדות המוטחים בו.

      על מנת להתמודד כראוי עם סיטואציה מעין זו, רצוי לממש את זכות ההיוועצות עם עורך דין אשר יוכל להציג בפני הנחקר תמונה מהימנה ומלאה של ההליך שבפניו הוא עומד. כך, יוכל הנחקר למסור גרסה באופן מושכל, ולהגן על עצמו מפני תרגילי חקירה.

      *אין לראות בכתוב באתר המרכז לייעוץ בפלילים כתחליף לייעוץ משפטי, מתן חוו”ד, או המלצה של עורך דין פלילי. העושה שימוש באמור באתר עושה זאת על אחריותו בלבד.

      לייעוץ ראשוני חייג 077-8044023 (זמינות 24 שעות)
      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

        מידע חשוב נוסף