מה ההבדל בין מעצר ימים למעצר עד תום ההליכים?

ההליך הפלילי נועד למצות את הדין עם מבצעי עבירות, וזאת ככל שהכרעת בית המשפט תקבע כי הם ביצעו את המיוחס להם בכתב האישום. עם זאת, בידי המדינה האפשרות לבקש מבית המשפט לשלול את חירותו של אדם שטרם ניתנה בעניינו הכרעת דין, וזאת במסגרת של הליך ושמו מעצר.

סמכות זו הנתונה בידי בית המשפט נחלקת לשני שלבים עיקריים. האחד הוא השלב שלפני הגשת כתב אישום, במסגרת הליך ששמו מעצר ימים, והשני הוא השלב שאחרי הגשת כתב האישום ובטרם סיום משפטו של העבריין, במסגרת הליך ששמו מעצר עד תום ההליכים.

מהו מעצר ימים?

המושג מעצר ימים מבטא את ההליך שבמסגרתו פונה המשטרה לבית המשפט בבקשה להאריך את מעצרו של אדם שהיא סבורה כי קיים חשד שביצע עבירה, בהנחה שיש פעולות חקירה שהיא חפצה לבצע. המשטרה ככלל אינה עותרת למעצר של כל אדם החשוד בביצוע עבירה פלונית, אלא מתמקדת במי שביצע עבירה בדרגת חומרה שאינה קלה.

שלב זה של מעצר ימים מאפשר למשטרה לבקש את מעצרו של חשוד באופן מתמשך, למספר ימים בכל פעם. כך למשל, במצב בו בית המשפט נעתר לבקשה הראשונה של המשטרה והאריך את מעצרו של החשוד ב- 5 ימים, באפשרות המשטרה לשוב ולהגיש בקשה חדשה להארכה נוספת של מעצרו של החשוד, ככל שיש פעולות חקירה נוספות שבכוונתה לבצע.

מהו מעצר עד תום ההליכים?

בעוד שמעצר ימים מבטא את השלב שלפני הגשת כתב אישום, מעצר עד תום ההליכים הוא הליך שנוגע לשלב שבין הגשת כתב אישום – התחלת ההליך הפלילי כנגד אדם, ועד למתן גזר דין – סיומו של הליך זה. מעצר עד תום ההליכים נועד למנוע מאדם המועמד לדין לסכן את הציבור, או לשבש את ההליך על ידי השפעה על עדים או בריחה מהליכי השפיטה נגדו.

בשל העומס המוטל על בתי המשפט, עשוי ההליך הפלילי להימשך חודשים ארוכים ואף שנים, ואין מניעה כי לכל אורכו של ההליך יימצא הנאשם במעצר. עם זאת, ככל שהמשפט נמשך יותר מ- 9 חודשים ללא הכרעה והחשוד מצוי לכל אורך תקופה זו במעצר, על התביעה לפנות לבית המשפט העליון בכל 3 חודשים בבקשה להאריך את מעצרו של הנאשם.

מהם ההבדלים העיקריים בין מעצר ימים למעצר עד תום ההליכים?

אלו הן הנקודות המרכזיות בהן קיים הבדל מהותי בין שני ההליכים:

• הנטל הראייתי – במעצר ימים, בית המשפט בוחן האם קיים בחומר הראיות חשד ברמה סבירה לכך שהחשוד ביצע את המיוחס לו. מנגד, בהליך מעצר עד תום ההליכים, בית המשפט יורה על מעצר רק בהתקיים ראיות לכאורה, כלומר ראיות ברמת הסתברות גבוהה יותר לכך שהחשוד ביצע את המיוחס לו.
• חשיפת ההגנה לחומר הראיות – בהליך מעצר ימים לחשוד זכות לייצוג על ידי עורך דין, אולם עורך הדין אינו חשוף לחומר הראיות כלל ונדרש לטעון על יסוד השערות ויישום כללים משפטיים. מנגד, בהליך מעצר עד תום ההליכים, עורך הדין זכאי לעיין בחומר הראיות המלא.
• משך תקופת המעצר – הליך מעצר ימים יכול להימשך מהארכה להארכה עד לגבול של 30 יום, מעבר לכך, יש צורך באישור של היועץ המשפטי לממשלה לשם הארכה נוספת כאשר הגבול להארכת מעצר ימים הוא 75 יום. מנגד, במסגרת מעצר עד תום ההליכים, בית המשפט הדן באישור ובהמשך בית המשפט העליון, יכולים להאריך את המעצר אף למשך שנים ללא הגבלה.

באילו מקרים יורה בית המשפט על שחרור ממעצר?

המשותף לשני הליכים אלו הוא המחויבות של בית המשפט לבחון את האפשרות לשחרר את החשוד או הנאשם לחלופת מעצר, וזאת בשל העובדה כי מדובר באדם הנחשב חף מפשע שטרם הוכחה אשמתו מעל לכל ספק סביר. על כן, במקרים שבהם קיימת חולשה ראייתית, עבירה ברף נמוך וחלופת מעצר ראויה, צפוי בית המשפט להורות על שחרור החשוד לחלופה.

הליכי מעצר מכל סוג מחייבים ייצוג משפטי מיטבי

הליכי מעצר – מעצר ימים או מעצר עד תום ההליכים – הם בעלי השפעה אקוטית על גורל ההליך הפלילי, ולשחרור ממעצר יש ערך רב עבור החשוד או הנאשם. זאת, גם בשל הפגיעה הפחותה בחירותו והקושי שבשהייה במעצר, ובשל האפשרות לנהל את משפטו בצורה נינוחה ושקולה יותר. מסיבה זו, עליו להיות מיוצג באופן מיטבי בכל אחד מהליכים אלו.