מעצר עד תום ההליכים בעבירות אלימות חמורות – מה חשוב לדעת

מעצר עד תום ההליכים הוא כלי משמעותי במערכת המשפט הפלילי, במיוחד כאשר מדובר בעבירות חמורות המסכנות שלמות גופו וחייו של אדם אחר. כלי זה נועד להבטיח את שלום הציבור, את תקינות ההליך המשפטי וכן למנוע שיבוש ראיות או הימלטות של הנאשם מן הדין.

יחד עם זאת, מדובר בצעד חריג הפוגע בזכויותיו של הנאשם, ולכן יש להפעילו בזהירות ובאופן מידתי. במדריך זה נסקור את התנאים למעצר עד תום ההליכים, נבחן מספר דוגמאות לעבירות אלימות שנידונו בהליכי מעצר, וכן את זכויותיו של הנאשם במהלכו.

מהו מעצר עד תום ההליכים?

מדובר במעצרו של נאשם, שהוגש נגדו כתב אישום, והתביעה מבקשת להחזיקו במעצר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. נבהיר כי מטרתו של מעצר זה אינה הרתעה או ענישה, אלא להבטיח תקינות ההליך המשפטי ובטחון הציבור, כפי שנפרט בהמשך.

מעצר עד תום ההליכים הוא אמצעי דרסטי שנחשב פוגעני מאוד, שכן הוא שולל את חירותו של הנאשם עוד בטרם הוכחה אשמתו. הליך 'מעצר תום הליכים' הוא הליך נפרד, כלומר מדובר בהליך שמתנהל אצל שופט אחר מזה הדן בתיק בו מתבררת אשמתו של הנאשם.

התנאים למעצר עד תום ההליכים

על פי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996, בית משפט רשאי להורות על מעצרו של נאשם עד תום ההליכים כאשר מתקיימים שלושה תנאים מצטברים:

1. קיומן של ראיות לכאורה – על התביעה להציג ראיות לכאורה המצביעות על כך שהנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו. בית המשפט שומע את הצדדים, ומכריע האם יש פוטנציאל ראייתי לביסוס אשמתו של הנאשם.
2. קיומה של עילת מעצר – על בית המשפט לבחון על סמך החומר שהוגש לו, האם מתקיימות אחת מעילות המעצר: חשש לשיבוש הליכי משפט, להימלטות, מסוכנות לאדם, לציבור או לביטחון המדינה.בעבירות מסוימות, כמו עבירות אלימות חמורות, אלימות במשפחה, עבירות ביטחון ועבירות סמים חמורות, מתקיימת "חזקת מסוכנות סטטוטורית". משמעותה כי עצם ביצוע העבירה מקים חזקה בדבר מסוכנותו של הנאשם.במקרים מסוג זה, נטל ההוכחה עובר אל הנאשם להראות כי אינו מסוכן, או כי ניתן לאיין את מסוכנותו באמצעות חלופת מעצר. אם בית המשפט לא ישתכנע, בסמכותו לקבוע כי ישנה עילה למעצרו של הנאשם.
3. היעדר חלופת מעצר – בית המשפט לא יצווה על מעצר עד תום ההליכים אם אפשר להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירות הנאשם פחותה, כמו למשל שחרור בערובה ותנאי שחרור.

נבהיר כי החוק קובע תנאי נוסף לפיו בית המשפט רשאי להורות על מעצר עד תום ההליכים רק כאשר הנאשם מיוצג, והוא אף יכול להורות על מינוי סנגור לצורך הדיון. עם זאת, הנאשם יכול להודיע שאין ברצונו להיות מיוצג, ואז תנאי זה אינו מהווה חובה לצורך מעצרו.

מעצר עד תום ההליכים בעבירות אלימות חמורות

ככלל, מי שמואשם באלימות חמורה ייעצר עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו, אלא אם התקיימו נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן המצדיקות את שחרורו. לדוגמה, במקרה של גננות וסייעות שנאשמות בעבירות אלימות כלפי פעוטות, נקבע כי מדובר במסוכנות ממוקדת שניתן לנטרל באמצעות תנאים מגבילים, כגון מעצר בית בפיקוח מתאים.

באשר לאלימות מתמשכת כתוצאה מסכסוך מתמשך בין משפחות, נקבע כי למרות שישנו חשש שיבוצעו מעשי אלימות נוספים, יש לבחון את חלקו הספציפי של הנאשם במעשים. כך למשל בבש"פ 6194/10 הבהיר בית המשפט כי יש להבחין בין המסוכנות הכללית של הסכסוך כולו, לבין מסוכנותו האישית של הנאשם.

יחד עם זאת, בבש"פ 556/21 קבע בית המשפט כי על רקע סכסוך הדמים הארוך בין הצדדים, חומרת העבירות והמסוכנות של הנאשמים מצדיקה מעצר עד תום ההליכים. כלומר האפשרות שסכסוך שעדיין קיים, והאפשרות להתפרצותו היא מוחשית, מגבירה את מסוכנותו של הנאשם.

עבירות אלימות המבוצעות על רקע לאומני, גזעי או דתי, אשר מופעלות לעיתים כנגד מי שאין לא היכרות אישית עם העבריין, מלמדות גם כן על מסוכנות. בשונה מעבירת אלימות שאינה על רקע אידיאולוגי, כאן עובר העבירה מצהיר או מתנהג באופן שמעיד על המוטיבציה לבצע עבירות.

מעצר בפיקוח אלקטרוני

מעצר בפיקוח אלקטרוני הוא מעצר עד תום ההליכים, אשר במסגרתו הנאשם אינו עצור מאחורי סורג ובריח, אלא במקום שיקבע בית המשפט, ובו יהיה תחת פיקוח אלקטרוני. משמעות הדבר כי לנאשם יהיה צמיד אלקטרוני שיעקוב וינטר אחר מיקומו באופן רציף, והוא ילווה בתוכנית פיקוח ותנאים.

נבהיר כי מעצר בפיקוח אלקטרוני הוא אינו שחרור ממעצר, אלא שהוא מבוצע בביתו של הנאשם או במקום אחר עליו הורה בית המשפט. על מנת שנאשם ייעצר בפיקוח אלקטרוני, צריכים להתקיים התנאים למעצר עד תום ההליכים.

כמו כן על מנת שאדם ייעצר בפיקוח אלקטרוני צריכים להתקיים מספר תנאים המפורטים בחוק. כך למשל, על הנאשם להסכים להיות תחת תוכנית פיקוח ומעקב, וכן צריך להיות אדם מתאים שהסכים להיות ערב לקיום תנאי המעצר.

הגבלות על תקופת משך המעצר עד תום ההליכים

על פי חוק המעצרים, נאשם שלאחר הגשת כתב האישום נגדו היה במעצר של 9 חודשים וטרם ניתנה הכרעת דין – ישוחרר מהמעצר. לגבי נאשם ששוהה במעצר בפיקוח אלקטרוני, אם עברו 18 חודשים וטרם התקבלה הכרעת הדין – ישוחרר מהמעצר.

עם זאת, בית המשפט העליון רשאי להאריך את תקופת המעצר מעת לעת ב-90 ימים, לבקשת התביעה. בנסיבות מסוימות וחריגות, רשאי בית המשפט העליון להאריך את המעצר ב – 150 ימים, לאור סוג העבירה, מורכבות התיק או ריבוי נאשמים ועדים.

זכויות הנאשם במהלך המעצר

על אף שמעצר מהווה פגיעה לא קלה בזכויותיו של הנאשם, עומדות לו זכויות בסיסיות במהלך מעצרו, וכן אפשרויות להגיש השגות על התנהלות לא נאותה. ראשית, לנאשם זכות לייצוג משפטי והוא זכאי להיוועץ בסנגור בהליכים המשפטיים.

שנית, עומדת לנאשם זכות לתנאי מעצר הולמים, ועל רשויות המעצר להבטיחם, כולל גישה לטיפול רפואי ולצרכים בסיסיים. כמו כן, הנאשם רשאי לבקש עיון חוזר וערר, לצורך בחינה נוספת של החלטת המעצר, וכן בחינתה לאחר תקופה ואם חל שינוי בנסיבות.

חשיבות האיזון בין הגנה על הציבור לבין זכויות הנאשם

מעצר עד תום ההליכים בעבירות אלימות חמורות הוא כלי משפטי חשוב אך חריג, המחייב איזון בין הגנה על שלום הציבור לבין שמירה על זכויות הנאשם. במדריך זה סקרנו את התנאים למעצר, את זכויותיו של הנאשם במהלכו וכן הצגנו דוגמאות לעבירות אלימות שנידונו בהליכי מעצר.

חשוב לנו להבהיר, כי אמנם המעצר עד תום ההליכים עלול להיות אקט מרתיע כשלעצמו, ובעיני הנאשם אף יכול להיתפס כאקט עונשי. יחד עם זאת, הפסיקה קובעת כי אלו לא מטרות המעצר, וחומרת העבירה כשלעצמה לא מהווה הצדקה להטלת מעצר עד תום ההליכים.

גם אם ישנה עילה למעצר של נאשם, על בית המשפט לשקול אם ניתן להשיג את תכלית המעצר בדרך של חלופת מעצר. על כן חשוב מאוד לנתח את הראיות, לזהות נקודות תורפה בבקשת המעצר ולהציע חלופות מעצר מותאמות ואפקטיביות.

אנחנו עומדים לרשותכם לייעוץ מקצועי והכוונה, אל תהססו לפנות אלינו בכל עת.