עבירות זיוף והעונש עליהן – ראו הוזהרתם

עבירות הזיוף תופסות חלק נכבד בחוק העונשין, ומעיון בו ניכר כי המחוקק הצליח לגעת באופן מקיף בכל סוגי הזיופים ולהעניק התייחסות ייחודית לכל סוג. כך, ניתן לראות בחוק איסורים על זיוף מסמכים, זיוף שטרות, זיוף מטבעות ואפילו התייחסות לזיוף בולים.

ניתן להסיק מכך שהמחוקק מתייחס בחומרה למעשים שיש בהם כדי להטעות את הציבור ולפגוע במרקם החיים המסחרי התקין שלהם. מניסיוננו, רשויות האכיפה נוהגות בכובד ראש ביחס לעבירות זיוף שעשויות להטעות את האזרחים. הכנו עבורכם סקירה משפטית שתבהיר את המושגים ותעניק לכם כלים פרקטיים להתמודדות נכונה.

מהו זיוף?

חוק העונשין, אשר מאגד את מרבית העבירות הפליליות במדינת ישראל, מגדיר את המושג זיוף בשלושה דרכים:

• הכנת מסמך שנחזה למקורי ועשוי להטעות – דוגמאות בולטות הן הכנת חוזים מזויפים, דרכונים מזויפים ותעודות זהות מזויפות.
• שינוי של מסמך באופן שעשוי להטעות – הדוגמה הבולטת לכך היא שינוי שם מוטב על גבי שיק.
• חתימה של מסמך בשם של אדם מסוים באופן כוזב – הוספת חתימה מזויפת למסמך אותנטי.

מהן עבירות הזיוף שבחוק?

עבירת הזיוף הבסיסית שבחוק העונשין מתייחסת לכל מעשה זיוף שהוא, והיא כוללת שלושה רכיבי חומרה – האחד הוא זיוף ללא פעולה נוספת, השני הוא של זיוף במטרה לקבל דבר והשלישי הוא זיוף בנסיבות מחמירות.

נציין כי עבירה נוספת שאינה כוללת את מעשה הזיוף עצמו היא של שימוש במסמך מזויף. לפי עבירה זו, דינו של העושה שימוש במסמך מזויף זהה מבחינת העונש לדינו של המזייף.

לצד עבירות אלו, שהעונש המירבי בגינן נע בין שנה במקרה של זיוף רגיל ל- 5 שנות מאסר במקרה של זיוף בנסיבות מחמירות, בחוק קיים פרק שלם הנוגע לזיוף הנוגע לחיי המסחר היומיומיים.  חשוב לנו להדגיש כי המחוקק מייחס חומרה רבה כלפי מעשים של זיוף שטרות, מטבעות ואף בולי דואר, שכן מבצע מעשים אלו צפוי לעונש של עד 7 שנות מאסר.

כיצד ניתן להוכיח כי אדם ביצע עבירת זיוף?

משטרת ישראל, במסגרת עבודתה להגיע לחקר האמת, מפעילה מספר מעבדות אשר תפקידן לזקק ראיות פורנזיות ולבסס עליהן חוות דעת מקצועית. ניתן לראות זאת ביחס לזיהוי סם מסוכן, זיהוי טביעות אצבע, זיהוי די אן איי וזיהוי חומרים דליקים. סוג נוסף ראיות הנבחנות במעבדות אלו נוגעות לתחום הזיוף.

במטה הארצי של משטרת ישראל פועלת מעבדת השוואה וניתוח כתב יד, אשר בוחנת מסמכים ותעודות ובודקת האם בוצעו זיופים או מניפולציות במסמכים אלו. זאת מאחר שפעמים רבות מדובר בזיופים ברמה גבוהה שהאדם המצוי לא יכול להבחין בהם, ולשם הוכחת אשמת המזייף יש צורך בחוות דעת מצד גורם מקצועי.

מה הם העונשים שניתן להטיל על מי שהורשע בזיוף?

מניסיוננו, אין לכך תשובה חד משמעית ישנה קשת רחבה של עבירות זיוף, כאשר הקלות שבהן אינן מגיעות בהכרח לכדי הגשת כתב אישום. ביחס לעבירות שהעונש המירבי שניתן להטיל בגינן אינו עולה על 3 שנים, בידי התביעה האפשרות להציע לחשוד הסדר מותנה שבמסגרתו יזכה לסגירת התיק נגדו בתמורה לתשלום כספי והתחייבות להימנע מביצוע עבירות נוספות.

במידה שאכן מוגש כנגד אדם כתב אישום בגין עבירות הזיוף, בידי בית המשפט להטיל עליו עונשים מגוונים. הדוגמאות הבולטות שנתקלנו בהם:

1. מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח
2. מאסר על תנאי – מדובר בשלילת חירות שתיכנס לתוקפה רק עם העבריין יבצע עבירה נוספת בשנים לאחר הרשעתו.
3. עבודות שירות – כאשר עונש המאסר שמוטל על העבריין אינו עולה על 9 חודשים, באפשרות בית המשפט לאפשר לו לרצות את התקופה בעבודות שירות. בדרך זו, הפגיעה בחירות מצומצמת למספר שעות בכל יום בהם נדרש העבריין להתייצב לעבודה מפוקחת.

עבירות הזיוף –  לכל זיוף חומרה משלו

אדם המבצע פעולה של זיוף עשוי למצוא עצמו בהליך פלילי שסופו בהטלת עונש השולל את חירותו. האישום כנגדו יכול שיתבסס על ראיות 'רגילות' כגון הודאה באשמה או עדות של אדם אחר, והוא יכול להתבסס גם על חוות דעת מקצועית של מעבדות המטה הארצי.

כך או אחרת, ועל מנת להתמודד עם כלל סוגי הראיות, אנו ממליצים בחום שלא לנסות להתמודד לבד עם האישום נגדכם. אל תהססו לפנות אלינו להתייעצות בה נוכל לברר יחד מה הן האפשרויות העומדות בפניכם להתמודדות נכונה עם הסיטואציה.