שיבוש הליכי חקירה (מדריך משפטי)

החוק מאפשר לחשודים להימנע מהפללה עצמית על ידי שתיקה בחקירה, הוא קובע נטל אשמה של הוכחה מעל לכל ספק סביר, ומאפשר במקרים מסוימים לפסול ראיות במקרה של הפרה ממשית של זכויות חשודים. ואולם לצד המשקל הרב המושם על חשודים, נאשמים וזכויותיהם, ניתן משקל משמעותי לא פחות לערך האמת והחתירה לצדק.

מסיבה זו, החוק מייחס חומרה יתרה למעשים המפריעים, משבשים ומונעים מרשויות אכיפת החוק להגיע על חקר האמת ולערוך משפט צדק. עבירת שיבוש הליכי חקירה היא דוגמה מרכזית לרצון המחוקק להעניש בחומרה אדם אשר פועל כנגד פעולת הרשויות לחקר האמת, לעיתים עד כדי שליחתו למאסר מאחורי סורג ובריח. 

מהי עבירת שיבוש הליכי חקירה?

עבירת שיבוש הליכי חקירה ידועה מבחינה רשמית כעבירת של שיבוש הליכי משפט, ומצויה בסעיף 244 לחוק העונשין. סעיף זה מצוי תחת פרק שלם העסק בעבירות שעניינן שיבוש של עשיית המשפט והצדק במערכת המשפט הפלילית בישראל. בתוך פרק זה ניתן למצוא עבירות נוספות כגון מתן עדות שקר, מסירת תלונות שווא, הטרדת עד והדחת אדם למסור שקר בחקירתו.

העבירה עצמה של שיבוש הליכי משפט, מתייחסת לכל מעשה שיש מאחוריו כוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי. הדוגמאות אותן מונה סעיף העבירה הן העלמת ראיות, סיכול הזמנה של אדם למסור עדות ופגיעה בכל דרך אחרת באפשרות לקיים הליכי משפט תקינים. המונח הליכי משפט כולל בתוכו גם הליכים של חקירה הנערכים על ידי מי מגופי אכיפת החוק.

מה העונש על עבירת שיבוש הליכי חקירה?

עבירת השיבוש נושאת בצידה עונש מירבי של עד 3 שנות מאסר. מדובר בעבירה המוגדרת עבירת עוון, והיא אינה נחשבת במדרג העבירות החמורות. יחד עם זאת, מדובר בעבירה הפוגמת באפשרות למצות את הדין ביחס לעבירה אחרת שאותה ביצע המשבש עצמו או אדם אחר, לעיתים במידה כזו אשר מקשה על האפשרות להגיע למיצוי הדין בגין אותה עבירה שהראיות לביצועה שובשו.

מסיבה זו, אף שמדובר בעבירה מסוג עוון, עשוי בית המשפט להורות במקרים המתאימים על הטלת עונש חמור הכולל מאסר לא קצר מאחורי סורג ובריח. הדוגמאות הנפוצות של עבירת השיבוש הנדונות בבתי המשפט הן בין השאר אלו:

• העלמת הקלטות של מצלמות אבטחה
• העלמת טלפון חכם המכיל חומרים מפלילים
• שיח עם עדים מרכזיים טרם עדותם
• העברת חומרי חקירה חסויים לידי מי שאינו מורשה להיחשף אליהם

מהן ההשלכות של ביצוע עבירת שיבוש הליכי חקירה?

אדם המבצע עבירה של שיבוש הליכי חקירה, עשוי בשלב ראשון להיעצר על ידי המשטרה לצורך חקירתו, לעיתים לפרק זמן קצר של מספר שעות שלאחריו ישוחרר בתנאים מגבילים, לעיתים לפרק זמן ממושך של מספר ימים, במסגרת הגשת בקשת מעצר לבית המשפט על ידי המשטרה. כל זאת, בהתאם למידת הסיכון להמשך שיבוש הליכי חקירה וחומרת העבירה שאותה שיבש החשוד.

השלב הבא מבחינת החשוד הוא קבלת החלטה על ידי התביעה. ככל שיימצאו במהלך החקירה די ראיות, צפויה התביעה להגיש נגד החשוד כתב אישום ולציין בו כי בכוונתה לעתור להשתת מאסר בפועל, ככל שיורשע הנאשם. במקרה של הרשעה, בידי בית המשפט להיעתר לבקשת התביעה להשתת מאסר, אולם קיימת אפשרות לא מבוטלת שבה בית המשפט יסתפק בהטלת עבודות שירות.

כיצד ניתן להתגונן מאישום בגין שיבוש הליכי חקירה?

הייחוד של עבירת השיבוש היא בצורך של התביעה להוכיח כוונת מכוון מצד מבצע העבירה. הווה אומר, לא די בהוכחת עצם המעשה, אלא על כתפה של התביעה מוטל הנטל להראות כי ניתן ללמוד מתוך רכיבי המעשה כי עמדה מאחוריו כוונה להכשיל הליך חקירה או משפט. על כן, בידי החשוד להוכיח את חפותו אם יצליח להוכיח כי לא עמדה בבסיס מעשיו כוונה כלשהי.

לצד זאת, ככל שקיימת תשתית ראייתית נגד הנאשם וסביר כי יורשע בהליך הוכחות, באפשרות הנאשם להגיע להסדר טיעון מקל עם התביעה, כאשר הטעם להקלה נעוץ בנכונותו לקחת אחריות על מעשיו ולחסוך הליך שיפוטי יקר וארוך. בית המשפט אמנם אינו מחויב חוקית לקבל את הסדר הטיעון, אולם פסיקת בית המשפט העליון מורה לבתי המשפט לכבד הסכמות בין התביעה לנאשמים בתיקים פליליים.

שיבוש הליכי חקירה – עבירה כנגד מערכת אכיפת החוק

מקריאה של עבירת השיבוש לא ניתן להצביע על פגיעה באדם או ציבור אנשים מסוים, אולם פגיעה זו אכן מתרחשת. זאת, מאחר שהשיבוש עשוי להקשות על התביעה במיצוי הדין עבור קורבנות של עבירות שהראיות לביצוען שובשו. מסיבה זו, רשויות האכיפה חפצות להשית עונשים ממשיים על מבצעי עבירות שיבוש, ובעת שאדם מוצא עצמו נאשם בעבירה זו, עליו להיות מיוצג על ידי עורך דין פלילי הבקיא בתחום.