מהו שימוע פלילי וכיצד ניתן להיערך אליו?

לא כל מי שמקבל הודעה על כוונה להגיש נגדו כתב אישום יודע שיש בידיו הזדמנות להשפיע על התהליך, ולעיתים אף למנוע את פתיחתו. הליך השימוע הפלילי נועד בדיוק לשם כך: לאפשר לחשוד להשמיע את טענותיו בפני רשויות התביעה בטרם תתקבל החלטה סופית על הגשת כתב אישום.

זהו שלב מהותי בהליך הפלילי, שדורש היערכות מושכלת, היכרות עם חומר הראיות ויכולת לנסח טיעונים ממוקדים שיגיעו לידי ביטוי בפני הגורמים הרלוונטיים. אז כדי להבין את התמונה המלאה, קיבצנו מידע בסיסי לגבי הליך השימוע, מתי הוא מתקיים, אילו טענות ניתן להעלות במסגרתו ומה תפקידו של עורך הדין בשלב חשוב זה של ההליך הפלילי.

מהו הליך השימוע הפלילי?

הליך השימוע נגזר מחובת היידוע המנויה בחוק סדר הדין הפלילי ומוטלת על כתפי התביעה. על פי חובה זו, כאשר מעבירה המשטרה חומר חקירה לידי התביעה הנוגע לאדם אשר על פי החשד ביצע עבירה מסוג פשע, על התביעה ליידע אותו על כך ולהעמיד אותו על זכותו להשמיע את טענותיו כנגד הכוונה להגיש נגדו כתב אישום וזאת תוך 30 יום מעת קבלת ההודעה.

במישור הפרקטי, באפשרות החשוד המקבל לידיו הודעה מעין זו להתעלם ממנה או להגיש טיעון כתוב ובו טעמים להימנעות מהגשת כתב אישום. על מנת שיהיה בידיו להגיש טיעונים בצורה רחבה ויסודית, הוכרה על ידי התביעה זכותו של החשוד לקבל לעיונו את עיקרי חומר החקירה ולהעביר לידיה טיעון כתוב רק לאחר קבלת חומרים אלו.

מהו שימוע בעל פה?

ככלל, מורה התביעה לחשודים שיודעו על הכוונה האפשרית להגיש כנגדם כתב אישום, להגיש את טיעוניהם בכתב. באפשרותם לעשות זאת בעצמם וללא סיוע או באמצעות ייצוג מקצועי על ידי עורך דין פלילי. יחד עם זאת, באפשרות עורך הדין לבקש לערוך, בנוסף להעברת הטיעון הכתוב, גם שימוע בעל פה במשרדי התביעה.

על פי הנחיית פרקליט המדינה ועל פי לשונו של החוק, אין חובה לקיים שימוע בעל פה, ושיקול הדעת בנושא נתון בידי התביעה. לצד זאת, הכלל בשימוע בעל פה הוא כי ניתן לקיימו רק על ידי עורך דינו של החשוד וללא נוכחות החשוד עצמו, כך שלמעשה מדובר בכלי הנתון בידי חשודים המיוצגים על ידי עורך דין פלילי בלבד.

אילו טיעונים ניתן להעלות במהלך השימוע?

במהלך השימוע, ולאחר מעבר על עיקרי חומר הראיות, באפשרות החשוד להעלות כל טענה הנראית בעיניו בעלת משקל אשר יכול לשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב אישום נגדו. היקף הטיעונים הוא מגוון ועשוי לכלול בין השאר את הטענות הבאות:

1. תקיפת מהימנות גרסאות העדים.
2. הצבעה על חולשתן של הראיות הפורנזיות.
3. העלאת טענות בדבר הליכים הנגועים באי חוקיות אשר ננקטו במהלך החקירה.
4. הצגת טיעונים אודות הקושי להוכיח את אשמת החשוד במישור המשפטי.

האם ניתן להעלות בשימוע טיעונים שלא הושמעו על ידי החשוד בשלב החקירה?

במקרים מסוימים, עשוי החשוד להידרש לשימוע לאחר שבחקירתו עשה שימוש בזכותו להימנע מהפללה עצמית ונמנע מלהשיב לשאלות החוקרים. במקרים אלו, על פי הנחיית פרקליט המדינה, לא יתאפשר לו במהלך השימוע להעלות גרסה אותה נמנע מלהעלות בחקירתו.

הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבהליך שימוע, בשונה מחקירה באזהרה, החשוד זכאי לעיין בחומרי החקירה שנאספו בעניינו. העלאת גרסת הגנה בשלב זה, לאחר שלמעשה נחשף לחומרי החקירה, מהווה גרסה כבושה ומחושבת שקיים קושי ממשי לתת לה משקל.

באילו מקרים אין חובת שימוע?

חובת השימוע אינה חלה כאשר העבירות המיוחסות לחשוד הן לא עבירות מסוג פשע. על מנת לבאר נקודה זו, ראוי להכיר את סיווג העבירות בחוק העונשין – חטא, עוון ופשע:

1. עבירת חטא היא כל עבירה שהעונש המירבי בצידה הוא עד 3 חודשי מאסר.
2. עבירת עוון היא כל עבירה שהעונש בגינה הוא מעל 3 חודשי מאסר ועד 3 שנות מאסר לכל היותר.
3. עבירת פשע היא כל עבירה שהעונש בצידה עולה על 3 שנות מאסר.

מקרה נוסף של אי תחולת חובת היידוע היא כאשר החשוד מצוי במעצר בעת הגשת כתב האישום נגדו, או כאשר החליט תובע בכיר בדרגת ראש יחידת תביעות או פרקליט מחוז, בהחלטה מנומקת, להימנע מיידוע החשוד לשם הגשה מהירה של כתב אישום נגדו.

הליך השימוע – רק בליווי עורך דין מנוסה

שימוע פלילי הוא הזדמנות ממשית להשפיע על גורל ההליך עוד לפני שהוא יוצא לדרך. הוא מאפשר הצגת טיעונים ענייניים, העלאת שאלות ביחס לחומר הראיות ולעיתים אף הגעה להבנות עם התביעה. ניהול נכון של השימוע, תוך בחינה מדוקדקת של התיק ובחירת קו טיעון מדויק, עשוי לשנות את מסלולו של התיק כולו – ולעיתים גם למנוע הליך פלילי מיותר.

לקבלת ייעוץ אישי, אל תהססו ליצור איתנו קשר.