חקירה באזהרה היא מעמד קריטי ובעל השפעה עצומה על עתידו ושמו הטוב של כל אדם. רבים המקרים של נחקרים שהקלו ראש בשלב זה, סברו כי אין צורך בהתייעצות עם עורך דין וטעו לייחס משמעות מועטה לפרטים מסוימים אותם מסרו בחקירתם.
אותם נחקרים מצאו עצמם בשלב מאוחר יותר בהליך משפטי מבלי אפשרות לתקן את הנזק שנגרם כבר בשלב החקירה, וכתוצאה מכך נענשו בחומרה על ידי בתי המשפט. על כן, על כל אדם להגיע אל מעמד החקירה לאחר הכנה יסודית, כאשר המפתח לכך הוא התייעצות מקדימה עם עורך דין.
מהי חקירה באזהרה?
אדם הנחקר באזהרה הוא מי שבידי המשטרה קיים חשד כי ביצע עבירה פלילית.
חשד זה יכול שיתגבש עקב מידע מודיעיני או לאור תלונה שהוגשה כנגדו באופן גלוי. מטרתה של חקירת חשוד באזהרה היא לקבל את גרסתו של החשוד באשר למיוחס לו, וזאת רק לאחר אזהרתו אודות החשד המיוחס לו, ויידועו על זכותו להתייעץ עם עורך דין טרם החקירה, כמו גם על זכותו לשתוק במהלכה.
אדם עשוי למצוא עצמו בחקירה באחד משני מקרים – או במסגרת עיכוב ומעצר או במסגרת הזמנה לחקירה באופן מתואם וקבוע מראש. ההבדל בין שני המקרים נעוץ בחומרת העבירה ובאפשרות כי החשוד ישבש הליכי חקירה בטווח שבין היוודע לו על היותו חשוד ועד להגעתו לחדר החקירות.
כאשר קיים חשש לשיבוש או מסוכנות מצד אדם אותו המשטרה מבקשת לחקור, חקירתו מבוצעת לאחר שהוא נעצר.
במסגרת מעצרו, מנותק החשוד מסביבתו למניעת אפשרות של שיבוש הליכי חקירה. במרבית המקרים הטלפון הנייד שלו נלקח ממנו, והוא נתון תחת משמורת המשטרה ללא יכולת להתנהל באופן עצמאי.
כיצד נכון להיערך לחקירה באזהרה?
כאשר אדם מוזמן לחקירה, פירוש הדבר הוא שבידי המשטרה קיימת ראיה או מגוון ראיות המצביעות על החשוד כמי שביצע עבירה מסוימת.
אשר על כן, חלק מרכזי בהיערכות לחקירה, הוא ניסיון להבין ולהצביע על הגורם לזימון לחקירה, קרי מה יכול להיות המעשה אותו המשטרה מייחסת לאדם המוזמן לחקירה באזהרה, ועל סמך אילו ראיות.
בשלב שני, יש להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום הפלילי, על מנת לקבל מידע מקיף ויסודי אודות הזכויות המוקנות לכל חשוד בעת שהייה במשטרה.
התייעצות עם עורך דין תעמיד את הנחקר על זכויותיו, על הסכנות הנשקפות לו ממעמד זה, תיתן בידיו כלים לזיהוי פעולות חקירה שאינן מותרות, ותחזק בקרבו ערנות כלפי תרגילי חקירה שעשויים לחלץ מפיו הודאה מפלילה מבלי משים.
מה ההשלכות של חקירה באזהרה?
משעה שאדם נחקר באזהרה, נפתח כנגדו תיק חקירה עד לקבלת החלטה של גורם ממונה בעניינו.
ככל שמדובר בעבירות קלות לצד חשד ברמה נמוכה ולא מבוססת, עשוי התיק להיסגר כבר בתוך המשטרה על ידי קצין בעל סמכות לכך.
ככל שמדובר בתיקים שהראיות בהן מצביעות על חשד מבוסס או בתיקי חקירה בעבירות פשע, קבלת ההחלטה בעניין התיק נדרשת לעבור לעיון גורם תובע.
ככל שיחליט התובע כי יש די ראיות כנגד החשוד וכי קיים עניין ציבורי בהעמדתו לדין, יוגש כנגד החשוד כתב אישום, שאת הנקוב בו יידרש התובע להוכיח בפני בית המשפט מעל לכל ספק סביר.
מנגד, ככל שהתובע יסבור כי בתיק איין די ראיות להגשת כתב אישום או כי חרף קיומן של ראיות מספקיות, סוג העבירה ונסיבותיה אינן מצדיקות ניהול הליך פלילי, באפשרותו לסגור את התיק.
איך מתנהלת חקירה באזהרה?
ראשיתה של החקירה היא באזהרתו של החשוד אודות החשד המופנה נגדו. לעיתים חשד זה נמסר בתמצית הכוללת את סעיפי העבירות הפליליות המיוחסות לחשוד, מבלי לציין פרטים נוספים, ולעיתים נמסר לנחקר מידע מפורט יותר הכולל את עובדות המקרה המיוחס לו לכאורה.
טרם תחילת החקירה לגופה, מעמיד החוקר את הנחקר על זכותו לשתוק בחקירה, תוך שהוא מציין כי ככל שיבחר בכך, עלולה שתיקתו לחזק את הראיות כנגדו.
כמו כן, מיידע החוקר את הנחקר על זכותו להתייעץ עם עורך דין טרם החקירה. במידה שהנחקר מבקש לממש זכות זו, על החוקר לעצור את החקירה ולהמתין זמן סביר להגעת עורך דין. כמו כן, מיידע החוקר את הנחקר על.
במהלך החקירה עצמה, מפנה החוקר שאלות אל הנחקר ומבקש את תגובתו. כלל השאלות והתשובות מתועדות בטופס אותו עורך החוקר במקביל לעריכת החקירה.
בסוף החקירה, מדפיס החוקר את הטופס המתעד את מהלכה, קרי את שאלות החוקר ומענה הנחקר, ומבקש מהנחקר לאשר את אמיתות הדברים בחתימתו, תוך שעליו לאפשר לו לקרוא בעיון את טופס החקירה טרם חתימה.
האם חייבים להגיע לחקירה באזהרה?
זימון לחקירה במשטרה הוא בגדר חובה אותה על המוזמן לקיים. כאשר אדם מוזמן לחקירה, עליו להגיע לתחנת המשטרה ולפנות את זמנו לשם מענה לשאלות מטעם החוקר,
אף אם חקירה זו עשויה להימשך מספר שעות. במהלך החקירה עשויה המשטרה לזמן את הנחקר מספר פעמים להיחקר באזהרה, ובתיקים מסוימים יכללו זימונים אלו גם השתתפות בעימות עם המתלונן או גורם אחר בתיק החקירה.
ככל שיימצא כי אדם מתחמק מהגעה לחקירה, הוא צפוי להיות מעוכב בכוח על מנת להבטיח את חקירתו באזהרה.
יתר על כן, במקרים מסוימים, עם תומה של חקירה באזהרה, מתבקש הנחקר לחתום על כתב ערבות אשר כולל בתוכו את התחייבותו להגיע לחקירה נוספת בעת שיידרש לכך, כאשר משמעות אי ההגעה לחקירה היא מימוש התחייבות כספית זו.
חקירה באזהרה בעקבות תאונת דרכים
בסמכות המשטרה לחקור אדם בגין ביצוע עבירה, סמכות אשר קמה לה גם ביחס לעבירות תעבורה. כך, במקרה של תאונת דרכים שבה נחבל אדם, וקיים חשד להתנהגות רשלנית מצד אחד הנהגים המעורבים, עשוי אותו נהג להיות מוזמן לחקירה באזהרה על ידי יחידת הבוחנים של משטרת התנועה.
במקרים חמורים במיוחד, דוגמת תאונת דרכים שמקורה ברשלנות או בשימוש בסמים או אלכוהול בזמן הנהיגה, עשויה החקירה באזהרה להתבצע במסגרת הליך מעצר.
חקירה באזהרה של חשוד בתאונת דרכים קטלנית עשויה לכלול רכיבים נוספים, כגון שחזור התאונה יחד עם בוחן התנועה האחראי על חקירת התאונה, וביצוע בדיקות לאיתור שרידי סם ואלכוהול בגופו של החשוד.
בכל סיטואציה שבה נדרש החשוד למסור את גרסתו, לרבות במסגרת שחזור התאונה בזירה, על היחידה החוקרת להזהירו בדבר האפשרות כי דברים אלו עשויים להפלילו וכי עומדת לו זכות השתיקה, וכן בדבר זכותו להיוועצות עם עורך דין.
האם יש רישום פלילי לחקירה באזהרה?
החקירה באזהרה מתרחשת כאשר אדם חשוד בעבירה, וכפועל יוצא מכך, נוצר ברישומי המשטרה קיומו של תיק חקירה בעניינו של אותו נחקר.
מרגע יצירתו של תיק חקירה, הוא צפוי להימצא באחד משלושה פרקים המאפיינים את גיליון הרישום הפלילי – תיק הממתין לבירור דין, תיק סגור או תיק שהסתיים בהכרעה שיפוטית.
תיק הממתין לבירור דין, הוא תיק שלא הוחלט עדיין האם להגיש בגינו כתב אישום או לסוגרו, או כזה שהוגש בעניינו כתב אישום אשר טרם ניתנה בו הכרעה שיפוטית. תיק סגור הוא תיק שנמצא כי אין בו די ראיות או עניין ציבורי בניהול הליך פלילי או תיק שנערך בו הסדר מותנה. ככל שהחקירה באזהרה הבשילה לכדי כתב אישום שהסתיים בהרשעה, תצוין הרשעה זו בפרק התיקים שהסתיימו בהכרעה שיפוטית.
מה ההבדל בין חקירה רגילה לחקירה באזהרה?
כאשר המשטרה חוקרת אדם על בסיס חשד הקיים אצלה כי אותו אדם ביצע עבירה, עליה להזהיר אותו כי הוא חשוד בטרם תשאל אותו שאלה מכל סוג שהוא.
החובה להזהיר את החשוד נועדה על מנת לשמור על זכותו להיוועצות עם עורך דין ולמנוע מצב שבו יימסר מפיו מידע מפליל מבלי שיידע כי הדבר עשוי לשמש ראיה כנגדו.
לעומת זאת, חקירה שאינה באזהרה היא חקירת אדם לצורך קבלת מענה לשאלות מסוימות עליהן יוכל לשפוך אור, מבלי שאותו אדם נחשד בביצוע מעשה פלילי.
חקירה מסווג זה, המכונה גם גביית עדות, היא הליך שבו העד מתבקש למסור מידע מסוים בחקירתו במשטרה, ועשוי להיות מוזמן למסור גרסה זו פעם נוספת בבית המשפט, כעד מטעם התביעה או ההגנה.
במקרה של חקירה שעניינה גביית עדות ואין היא מבוססת על חשד כלפי העד כי ביצע עבירה, אין לעד זכות להתייעץ עם עורך דין טרם עדותו.
יחד עם זאת, מאחר שבדרך כלל עדויות מסוג זה נעשות בתיאום מראש ולא במסגרת עיכוב, יש בידי העד פרק זמן מסוים בין זימונו לעדות ועד למועד העדות עצמה, שבו באפשרותו לפגוש בעורך דין פלילי ולהתייעץ עמו אודות הליך חקירה שאינה באזהרה.
מה אסור לעשות בחקירה באזהרה?
אלו הן הפעולות המרכזיות שאותן אסור לבצע בעת חקירה באזהרה:
- לוותר על זכות ההיוועצות – זכות זו הינה בעלת חשיבות ראשונה במעלה ואין כל סיבה לוותר עליה.
- לנהל שיח לא מתועד עם החוקר – כל שיח עם החוקר עשוי להתגבש לכדי ראיה מפלילה, ויש להימנע ממסירת פרטים מפלילים בכל סוג של שיח עם חוקרי המשטרה.
- לנהל שיחות אודות הפרשה הנחקרת בעת הימצאות במתקן החקירה – הנחקר עשוי להיות מתועד בעת שהות בתא המעצר או בשיחה עם אדם אחר בעת שהות בתחנת המשטרה, ומשכך יש להימנע לדיון בפרשה באופן שתיעודו עשוי להיות בעל משקל ראייתי לחובת הנחקר.
- לוותר על קריאת טופס החקירה טרם חתימה עליו – פעמים רבות, אף שניתנת להם הזכות לכך, מוותרים נחקרים על קריאת טופס החקירה טרם חתימה עליו ומוצאים עמם מתמודדים עם תיעוד לא מדויק של דבריהם בשלב ההליך המשפטי. על כן, יש לקרוא היטב את טופס החקירה ובמקרה הצורך לעמוד על תיקונם של אי דיוקים באופן תיעוד החקירה.
חקירה באזהרה – דע את זכויותיך
אדם עשוי למצוא עצמו מוזמן, מעוכב או עצור לצורך חקירה באזהרה בגין מגוון רחב של מעשים, לרבות תאונות דרכים. חקירה באזהרה היא מעמד מלחיץ ולא נעים ומוכנות אליו כרוכה בהיוועצות עם עורך דין פלילי שהינו מי שיש לו את הניסיון וההיכרות עם הזכויות המוקנות לכל חשוד ובראשן הזכות להימנע מהפללה עצמית.
זכות השתיקה בחקירה באזהרה
אחת מזכויות היסוד של חשודים במהלך חקירה באזהרה, היא זכות השתיקה. חשוד רשאי לשתוק ולהימנע מלהפליל את עצמו.
בעת החקירה, החוקר חייב להזהיר את החשוד שהוא רשאי שלא לומר דברים שעלולים להפליל את עצמו, ושכל מה שיאמר בחקירה, יכול לשמש כראיה כנגדו, לרבות הימנעותו מלהשיב על שאלות.
המשמעות היא שלחשוד שנחקר באזהרה, מותר לשתוק במהלך כל החקירה. יחד עם זאת, שתיקה בחקירה, עלולה לחזק את הראיות כנגד החשוד.
מדובר בדילמה מורכבת. מצד אחד אם אין ראיות, שתיקה בחקירה לא תוכל לחזק ראיות שלא קיימות, ותמנע מהחשוד להפליל את עצמו לשווא. מצד שני, אם ישנן ראיות כנגד החשוד, השתיקה יכולה לחזק את הראיות, והשלכותיה עלולות להיות כבדות משקל במהלך ההליכים.
לכן לפני שבוחרים להשתמש בזכות השתיקה, יש לשקול היטב האם ראוי להשתמש בזכות השתיקה במטרה להימנע מהפללה עצמית, או ששימוש בזכות השתיקה ישמש כחיזוק לראיות כנגדכם ויגביר את הסיכויים להרשעה.
מה קורה לאחר חקירה באזהרה?
לאחר החקירה באזהרה, למשטרה יש סמכות לעצור את החשוד (במקרה שהוא לא היה עצור טרם לכן), אם החקירה העלתה עילה למעצר. חשוד שנעצר יובא בפני שופט לא יאוחר מ-24 שעות מעת המעצר, אלא באישור קצין משטרה ממונה. ניתן אישור קצין ממונה, החשוד יובא בפני שופט לא יאוחר מ-48 שעות מעת המעצר.
אם החקירה לא העלתה עילת מעצר, החשוד ישוחרר. לעיתים החשוד ישוחרר בתנאים של הרחקה, איסור יציאה מהארץ, הפקדת ערבות וכו'.
כמו כן, לאחר חקירה באזהרה, החוקרים ימשיכו בפעולות החקירה ככל שעוד נותרו, ויתכן ותזומנו לחקירה נוספת אם יעלה צורך.
אם החוקרים סיימו את כל פעולות החקירה, התיק יועבר לתובע המשטרתי או לפרקליטות שם יקבע אם נדרשות פעולות חקירה נוספות, אם יוגש כתב אישום כנגדכם, או אם התיק ייסגר.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר