Costagidi_MainPic עו
Costagidi_MainPic עו
פנייה לייעוץ אישי



פרטי יצירת קשר:

יגיע כפיים 2, בית פיילוט

ת"א, מיקוד: 6777886

טלפון: 077-8044023

מדיניות הפרטיות

הצהרת נגישות

מידע חשוב נוסף

תרגילי חקירה במשטרה [מדריך משפטי, 2023]

מאבק המשטרה בפשיעה והצורך לבסס את החשודות כנגד חשודים מבחינה ראייתית הביאו לצמיחתן של שיטות חקירה מגוונות המכונות תרגילי חקירה.

 

תרגילי חקירה פלילית במשטרה שאסור לך ליפול בהם

מדובר בפעולות אשר יש בהן כדי להטעות במידה מה את הנחקר הסבור כי המצג שבפניו אמיתי אף שבפועל הוא מבוים, אולם פעולות אלו זוכות לתמיכה מצד בתי המשפט ובראשם בית המשפט העליון, כל עוד אין בהן פגיעה ממשית בזכויות חשודים.

תוכן עניינים

7 דוגמאות לתרגילי חקירה במשטרה

הכנסת מדובבים לתא המעצר – אחת השיטות השנויות במחלוקת לחילוץ הודאה מפיו של חשוד היא על ידי הושבתו עם מדובב אשר נחזה לעצור, לפרק זמן ממושך, לשם יצירת יחסי אמון בינו לבין החשוד. שיטה זו אפקטיבית מאוד, היות שהחשוד סבור כי האדם עמו הוא חולק את סודותיו הוא מי שמעורב בעצמו בפעילות עבריינית, בעוד שבפועל מדובר במצג שווא המשמש לחילוץ הודאה ותיעודה באופן חזותי וקולי.

הותרת הנחקר לבדו בחדר החקירות עם מעורב נוסף – לעיתים המשטרה עורכת עימות בין שני מעורבים בפרשה הנחקרת. בעת שהחוקר שוהה בחדר החקירות, עשויים שני הצדדים לשמור על שפתיים חתומות או שלא לשתף פעולה עם העימות. במצב מעין זה, החוקר עשוי לנקוט בתרגיל חקירה שבמסגרתו הוא נדרש לכאורה לצאת מהחדר לבקשת אדם אחר הזקוק לסיוע, אף שבפועל הוא עושה זאת על מנת להותיר את שני המעורבים לבדם תוך שהם מתועדים חזותית וקולית, בתקווה שייווצר ביניהם שיח מפליל.

ניהול שיחה שלא לפרוטוקול בפינת הקפה – לנחקר במשטרה עשוי להיווצר הרושם כאילו תיעודו מבוצע רק באמצעים גלויים ורק בחדר החקירות. בפועל, למשטרה אמצעי תיעוד סמויים נוספים בתחנת המשטרה כמו גם באמתחתו של החוקר, וגם שיחה שלא לפרוטוקול בפינת הקפה עשויה להיות מתועדת.

פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

יצירת מפגש אקראי באופן מכוון ומתועד – על מנת להפעיל לחץ על הנחקר, מבוים לעיתים מפגש אקראי בינו לבין מעורב אחר בפרשה או בינו לבין בן משפחה אשר לכאורה נעצר או עוכב בגלל מעשיו של הנחקר, וזאת לטובת הפעלת לחץ על הנחקר וחילוץ אמירות מפלילות מפיו.

הותרת החשוד בחדר החקירות עם פיתיון תוך תיעודו בווידאו – אחת הדרכים לבחון את תגובתו של נחקר לראיה מסוימת היא לאו דווקא להטיח אותה בפניו באופן מכוון במהלך החקירה, אלא על ידי יצירת מצב שבו הנחקר נותר לבד עם אותה ראיה, אף שבפועל הוא מתועד באופן קולי וחזותי, על מנת שיתפתה לבצע פעולה הנוגעת אליה אשר יש בה כדי להפלילו או לחזק את החשד נגדו.

השוטר הטוב והשוטר הרע – תרגיל שבו מעורבים שני חוקרים כאשר אחד מהם נוטל את תפקיד השוטר הקולני והאגרסיבי והשני נוטל את תפקיד החוקר החומל הרוצה בטובתו של הנחקר. תרגיל זה נועד לייצר קרבה בין הנחקר לשוטר הטוב אשר במסגרתה ירגיש הנחקר בנוח להתוודות על עבירה שביצע.

יצירת מצג שווא באשר לקיומה של ראיה מפלילה – הטחת אמירה בפני החשוד במהלך החקירה, לפיה היא מחזיקה בידיה ממצא פורנזי שקושר אותו לעבירה, לצד אמירה לפיה ממילא עדיף לו להודות שכן אותה ראייה פורנזית מסבכת אותו עד צוואר.

האם המשטרה מורשית להציג מצג ראייתי כוזב בפני הנחקר?

הודאה שנגבתה על רקע הצגת ממצא ראייתי כוזב עשויה להביא לפסילתה. על מנת שלא להסתכן בפסילת ההודאה, נוקטת המשטרה לשון תיאורטית ביחס לממצא פורנזית, שעשויה להישמע לנחקר ההדיוט כמו עובדה.

כך למשל, יכול החוקר לומר לנחקר – "ומה תגיד אם אני אומר לך, שיש לנו טביעות אצבע ודי אן איי על האקדח שירה בקורבן?"

מדובר בנקיטת לשון תיאורטית אשר מנוסחת באופן שעשוי להטעות את החשוד, ליצור אצלו לחץ כי ראיה זו אכן נמצאת בידי המשטרה ועל ידי כך להביא אותו לידי מסירת הודאה בביצוע העבירה, ומנגד לא להביא לפסילת ההודאה במקרה שהחשוד יקשור עצמו לביצוע עבירה.

האם ניתן להתכונן לחקירה במשטרה?

חקירת חשוד יכולה להתבצע בשני אופנים מרכזיים. האחד הוא על ידי זימון הנחקר לתחנת המשטרה כאשר במסגרת הזימון הוא נדרש להגיע בשעה ויום מסוימים.

השני, הוא עיכוב הנחקר על ידי שוטר על מנת לחקור אותו באזהרה לאלתר. ביחס לשני אופנים אלו, באפשרות הנחקר להתייעץ עם עורך דין בתחילת החקירה שלו ולענות לשאלות החוקר רק לאחר מכן.

כאשר מדובר בחקירה המתבצעת במסגרת עיכוב, היכולת להתכונן היא מוגבלת ומצטמצמת לייעוץ לפני החקירה בתחנת המשטרה ובאמצעים מוגבלים. לעומת זאת, במקרה של זימון למועד מסוים, באפשרות הנחקר לערוך את ההכנה לחקירה יחד עם עורך דינו בצורה נינוחה, עם יכולת לסקור ראיות ונתונים במשרדו של עורך הדין, באופן שאינו אפשרי במסגרת ייעוץ בתחנת המשטרה.

האם חובה להודיע לנחקר שהוא צפוי להתמודד עם תרגילי חקירה?

פסיקת בית המשפט העליון הכירה בצורך בעריכת תרגילי חקירה, ככלי שהשימוש בו הכרחי לצורך מלחמה בפשיעה וזאת כל עוד לא נפגמות זכויות יסוד של החשוד בהן זכותו להימנע מהפללה עצמית וזכותו להתייעץ עם עורך דין.

מסיבה זו, פעמים רבות מוציאה המשטרה לפועל את תרגילי החקירה לאחר גביית גרסה ראשונית מהחשוד שבתחילתה הוא מוזהר בדבר זכותו להימנע מהפללה עצמית, נאמר לו בלשון כללית כי כל מה שיאמר יוכל לשמש ראיה כנגדו וכי הוא זכאי להתייעץ עם עורך דין טרם חקירתו. כך לכאורה מקיימת את חובתה להזהיר את החשוד מבעוד מועד בדבר אפשרות שימסור פרטים מפלילים אשר יתועדו על ידה.

האם תרגילי חקירה מובילים באמת להודאה חופשית ומרצון?

אחת השאלות אשר מעסיקות את בתי המשפט ומומחי המשפט הפלילי, היא כיצד ובאילו תנאים מוכן אדם להודות בעבירה שלא ביצע. אף שנקודת המוצא הרציונלית היא כי אין כל סיבה שאדם ישקר באופן המפליל ומסבך אותו, עולה כי קיימים מקרים רבים בהם נחקרים מודים בעבירות שלא ביצעו בעקבות לחץ חיצוני או פנימי שהוביל אותם לעשות כך.

הודאה לא תיחשב על ידי בית המשפט ככזו שניתנה באופן חופשי ומרצון, אם יתברר כי נעשה שימוש באחד או יותר מחמש אמצעים פסולים לחילוצה מפי החשוד, אשר מכונים אבות הפסול. אמצעים אלו כוללים שימוש או איום באלימות, שימוש בשיטות חקירה לא הוגנות אשר נועדו לשבירת רוחו של הנחקר, שימוש בגידופים והשפלות, שימוש בתחבולות המאופיינות במרמה ופיתוי והשאת הנחקר לוותר על זכותו להימנע מהפללה עצמית.

תרגילי חקירה אסורים

תרגילי חקירה נעים פעמים רבות על הגבול הדק שבין כלי הכרחי לאיסוף ראיות ופיענוח פשעים לבין כלי פוגעני הפוגם באוטונומיה של הנחקר ובזכות היסוד שלו להימנע מהפללה עצמית. תרגילי חקירה אשר מכילים רכיב מאיים, או רכיב של הטעיה מוחלטת דוגמת הצגת עובדות מפלילות באופן כוזב הם תרגילים אסורים ובלתי הוגנים.

מה משקלה של הודאה שהושגה בתרגילי חקירה פסולים?

כל הודאה נבחנת על פי השאלה האם היא ניתנה באופן חופשי ומרצון. כאשר ההודאה נגבתה תוך שימוש באמצעים פסולים על פי חמשת אבות הפסול, עשויה ההודאה להיפסל מלשמש ראיה. כמו כן, על פי כלל הפסילה הפסיקתי שנקבע על ידי בית המשפט העליון בפרשת יששכרוב, תרגיל חקירה אשר פוגם בזכות החשוד להתייעץ עם עורך דין מהווה גם הוא פגם שעשוי להוביל לפסילת ההודאה.

כך לדוגמה, הוכר בפסיקת העליון, כי הפעלת מדובב אשר משפיע לרעה על נחקר שלא לעשות שימוש בזכותו להתייעץ עם עורך דין היא בגדר תרגיל חקירה פסול שעשוי להוביל לפסילת הודאה. בפסק דין חייבטוב, פסל בית המשפט העליון את הודאתו של מי שהורשע על ידי בית המשפט המחוזי ברצח, פסילה אשר הובילה לזיכויו, וזאת עקב פגיעה מהותית בזכות ההיוועצות שלו במסגרת הפעלת מדובב ששהה עמו בתא המעצר.

האם מותר לחשוד שלא לשתף פעולה עם תרגילי חקירה?

תרגילי חקירה נועדו למוסס חוסר שיתוף פעולה של החשוד עם פעולות החקירה הגלויות של חקירה מסודרת בחדר החקירות, ולהתמודד עם אי קבלת התייחסותו של הנחקר לראייה מסוימת. לכל חשוד הזכות הבסיסית שלא להפליל את עצמו ויכולתו לשמור על שתיקה עומדת לו בכל שלב, בין עם במסגרת שהות עם מדובב או כל פעולה אחרת מצד המשטרה שיש בה ניסיון לחלץ ממנו גרסה מפלילה.

סיכום

אחת הראיות החזקות ביותר לצורת הרשעת אדם בביצוע עבירה היא הודאה באשמה, וחילוץ הודאה מחשוד מאפשרת ליחידה החוקרת להגיע לידי מיצוי מהיר ויעיל של החקירה. מסיבה זו, נוקטת המשטרה במגוון תרגילים אשר נועדו להביא את החשוד לידי ההחלטה לפתוח את סכר פיו ולקשור עצמו למיוחס לו. יחד עם זאת, הודאה שמקורה בביצוע תרגילים בעלי יסוד של רמייה, איום והשפעה לא הוגנת על החשוד, עשויים להביא לפסילתה בבית המשפט.

תרגילי חקירה - שאלות נפוצות

מהם תרגילי חקירה פסולים?

תרגילי חקירה פסולים הם פעולות הנעשות על-ידי חוקרים במטרה לגרום לנחקרים למסור מידע, גם אם הדבר לא נעשה במסגרת חקירה רשמית. דוגמאות לתרגילי חקירה פסולים הן: נסיונות להכריח את הנחקר לחתום על הודאה, תוך אזהרה שאם לא יעשה כן יקרה דבר מסוים (הדבר אסור שכן על ההודאה להיות חופשית ומרצון), נסיונות לשכנע את הנחקר שלא להיוועץ בעורך דין, וכן הזמנות החוקרים את הנחקרים לשיחה "שאינה רשמית".

האם עורך דין יכול להזהיר חשוד מתרגילי חקירה?

התשובה לכך חיובית. לכל נחקר יש זכות להיוועץ בעורך דין, בין אם הוא אשם ובין אם הוא חף מפשע, וכחלק מפעולתו, עורך הדין יכול, ואף צריך, להזהיר חשוד מתרגילי חקירה צפויים, ולייעץ לו כיצד עליו לפעול כדי לא להתפתות לתרגילים אלה.

איך מחלצים הודאה באמצעות תרגילי חקירה במשטרה?

ניתן לחלץ הודאה באמצעות תרגילי חקירה במשטרה במספר דרכים, למשל: הכנסת מדובב לתא הנחקר, הסבר לנחקר שאם יודה יזכה להקלות למיניהן וליחס טוב יותר, הפעלת אלימות כלפי הנחקר או איום על הנחקר שאם לא יודה תופעל כלפיו אלימות, או לא יאופשר לו לישון. ואולם, חשוב להבין שהודאה צריכה להיות חופשית ומרצון, והודאה המחולצת באמצעות תרגילי חקירה במשטרה בדרכים שצוינו – נפסלת.

כמה זמן נמשכת חקירה במשטרה?

אין משך זמן קבוע לחקירה במשטרה. הדבר תלוי בחומרת העבירה המיוחסת לנחקר, במורכבות התיק, וכן בשיתוף הפעולה של הנחקר עם החוקרים. לצד זאת, חשוב לדעת שלנחקר יש זכות לשאול את חוקרי המשטרה כמה זמן חקירתו צפויה להימשך.

*אין לראות בכתוב באתר עורך דין פלילי מומלץ Costagidi כתחליף לייעוץ משפטי, מתן חוו”ד, או המלצה של עורך דין פלילי. העושה שימוש באמור באתר עושה זאת על אחריותו בלבד.

לייעוץ ראשוני חייג 077-8044023 (זמינות 24 שעות)
פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

מידע חשוב נוסף