דוקטרינת פרי העץ המורעל היא גישה הנהוגה במשפט הפלילי האמריקאי ועל פיה לא ניתן לעשות שימוש במשפט פלילי בראיות שהשיגה התביעה כתוצאה ממעשה פסול או כאשר מדובר בראיה שהופקה מראיה פסולה אחרת.
הראיה הפסולה הראשית או המעשה הבלתי חוקי הם העץ המורעל, וכשם שלא ניתן לעשות בו שימוש במשפט, כך לא ניתן לעשות שימוש בפירותיו, קרי בראיות שצמחו ממנו. שיטה ייחודית קנתה בשני העשורים האחרים מקום גם במשפט הישראלי אולם באופן מרוכך ולא גורף.
מהו הרעיון שבבסיס דוקטרינת פרי העץ המורעל?
בבסיסה, מדובר בדוקטרינה שנועדה ליצור מנהל חקירתי תקין גם במחיר של זיכוי נאשמים אשר קיימות ראיות המצביעות על אשמתם. דוקטרינה זו נוהגת מזה עשרות שנים במשפט האמריקאי והובילה לזיכוי נאשמים רבים. הזיכוי הוא למעשה נגזרת של החלטת בית המשפט לפסול ראיה מרכזית על יסוד אי החוקיות שמאפיינת את השגתה.
לשם המחשת דוקטרינת פרי העץ המורעל, ניתן לצייר מצב שבו שוטר מבצע חיפוש בבית ללא מקור המתיר לו לעשות כן, ובמהלך החיפוש הבלתי חוקי מוצא השוטר סמים או נשק. הראיה המפלילה – הימצאות סמים או נשק, היא הפרי של העץ המורעל – החיפוש הבלתי חוקי.
האם דוקטרינת פרי העץ המורעל נהוגה גם בישראל?
בעוד שבהליך משפטי בארצות הברית, צפויה ראיה שהושגה באופן לא חוקי להיפסל, במשפט הישראלי במשך שנים נהוג היה שלא לפסול את הראיה, אלא להסתפק בהשמעת ביקורת על המשטרה מתוך תקווה כי מעשיה הפסולים לא יחזרו על עצמם.
שינוי הגישה התחולל בפסק דין יששכרוב, אשר קבע כי לבית המשפט יש סמכות להורות על פסילה של הודאה שהושגה בניגוד להוראות הדין. במקרה של יששכרוב מדובר היה בפגיעה בזכותו להתייעץ עם עורך דין פלילי טרם חקירתו. בפרשה זו נקבע כי ניתן לפסול הודאת נאשם שלא מומשה זכותו להיוועץ עם עו"ד תוך עריכת שלושה מבחני עזר:
- מידת הפגיעה בערך המוגן.
- הקשר בין הפגיעה בערך המוגן להשגת הראיה.
- חומרת העבירה המיוחסת לנאשם.
האם הלכת יששכרוב קובעת כי ניתן לפסול כל ראיה?
פרשת יששכרוב דנה בעיקרה בפסילת הודאה, על סמך כלל חדש אותו כינה בית המשפט העליון 'כלל הפסילה הפסיקתי'. בית המשפט נמנע מלקבוע הלכה באשר לאפשרות פסילתה של ראיה פיזית. עם זאת, היא שימשה התשתית לדיון מעמיק בשאלת החלתה של דוקטרינת פירות העץ המורעל במשפט הישראלי בפסק הדין המוביל שעסק בנושא – הלכת בן חיים.
מה נקבע בהלכת בן חיים ומה הקשר בינה לבין הדוקטרינה?
בפרשת בן חיים שנדונה מספר שנים לאחר פרשת יששכרוב, עסק בית המשפט באפשרות לפסול ראיה פיזית שהושגה באמצעי פסול, אף שלראיה הפיזית יש קיום עצמאי נפרד. לאחר בחינת הסוגייה לעומק, קבע בית המשפט העליון כי בדומה לקביעה בפרשת יששכרוב, אין מדובר בפסילה אוטומטית, ועל בית המשפט להחיל את 3 מבחני העזר של יששכרוב.
האם האפשרות לפסול ראיות מצויה בחוק הישראלי?
בשנת 2022 נכנס לתוקפו תיקון חקיקה לפקודת הראיות, אשר הפך את ההלכות בפסק דין יששכרוב ובן חיים לדבר חקיקה מחייב ורשמי. התיקון אינו מחיל את דוקטרינת פירות העץ המורעל בנוסחה האמריקאי, שכן על פי לשון תיקון החוק, מדובר באפשרות הנתונה לשיקול דעת בית המשפט ולא בהוראה המחייבת את בית המשפט לפסול את הראיה.
לצד זאת, בשונה מהקביעות בהלכות העליון באשר לאפשרות פסילת ראיה, קובע התיקון לחוק חידוש משמעותי ביחס לעדים. על פי התיקון לחוק, ניתנת האפשרות בידי בית המשפט לפסול ראיה שהושגה באמצעים פסולים לא רק כאשר הפגיעה מאחורי השגתה הייתה בזכויות הנאשם בלבד, אלא גם כאשר השגת אותה ראיה פגעה בזכויותיו של עד במשפט.
פסילת ראיות לא חוקיות במשפט הפלילי – חלק מתפקידו של עורך הדין
תקיפת ראיה עד לכדי מצב שבו בית המשפט יחליט על פסילתה, היא בליבת עבודתו של עורך דין פלילי מקצועי. ככל שעורך הדין הפלילי יידע להצביע על פסול ממשי וליצור היקש בין המקרה של הנאשם אותו הוא מייצג לבין מקרים דומים בהם החליט בית המשפט על פסילת ראיה מרכזית, עשוי המשפט להסתיים בזיכויו של הנאשם.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר