נקודת המוצא ביחס לחומרים אשר מוגדרים כסמים מסוכנים על פי פקודת הסמים המסוכנים, היא כי אסור להחזיקם ללא רישיון מטעם הרשויות, כאשר במקרים מסוימים עשוי אדם להיות בעל רישיון לעשות שימוש תרופתי בחומר המוגדר כסם מסוכן.
במקרים בהם אין בידי המשתמש רישיון והוא נתפס עושה שימוש בחומר המנוי בפקודת הסמים המסוכנים, הוא עשוי למצוא עצמו ניצב בפני הליך פלילי. שלב זה דורש ייצוג על ידי עורך דין פלילי אשר יידע לבחון האם היה מקום להעמיד את מבצע העבירה לדין.
מהי עבירה של החזקת סם?
העבירה הפלילית הנוגעת להחזקת סם מנויה בסעיף 7 לפקודת הסמים המסוכנים. הוראה זו אוסרת על החזקת חומר אותו מגדירה הפקודה כסם מסוכן. הפקודה כוללת שני סוגי איסורים – האחד הוא האיסור על החזקת סם שלא לצריכה עצמית, דהיינו לשם סחר, הפצה, אספקה או העברה לידי אחר, והשני הוא האיסור על החזקת סם או שימוש בו לצריכה עצמית.
הפער בין שני איסורים אלו מבחינת הסנקציה הפלילית הוא מהותי. בעוד שהעונש המירבי על עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית הוא עד 3 שנות מאסר, העונש בגין החזקת סם שלא לצריכה עצמית הוא עד 20 שנות מאסר.
כיצד ניתן לקבוע מתי החזקת סם היא לצריכה עצמית?
פקודת הסמים מונה עשרות סוגי חומרים אותם היא מגדירה סמים מסוכנים שהחזקתם אסורה. יחד עם זאת, היא אינה מגדירה את הכמויות המוגדרות לצריכה עצמית, למעט ביחס למספר סמים נפוצים במיוחד:
- קנאביס וחשיש – עד 15 גרם
- הרואין – עד 0.3 גרם
- קוקאין – עד 0.3 גרם
- ל.ס.ד – עד 3 יחידות
- אופיום – 2 גרם
יצוין כי ישנם עוד כ 7 סוגי חומרים נוספים, פחות נפוצים, אשר אליהם מתייחסת הפקודה באשר לכמות הנחשבת לשימוש עצמי.
האם ניתן להחזיק כמות גדולה של סם לצריכה עצמית?
החזקת כמות הגבוהה הכמויות המנויות בפקודה אינה קובעת באופן חד משמעי כי המחזיק בהן יורשע בעבירה של החזקת סם שלא לשימוש עצמי. עם זאת, הנטל להוכיח כי החזקת הכמות הגדולה של הסם נכנסת בגדרי העבירה של החזקת סם לשימוש עצמי, מוטל על שכמו של הנאשם.
מה על הנאשם להוכיח כדי שהחזקת הסם תיחשב לשימוש עצמי?
הפסיקה קבעה כי על מנת שבית המשפט יקבע כי מדובר במי שהחזיק כמות גבוהה של סם לשימושו העצמי, על הנאשם להוכיח שני תנאים מצטברים:
- שימוש אינטנסיבי – על הנאשם להוכיח כי הוא עושה שימוש עצמי בסם באופן אינטנסיבי המצדיק הצטיידות בכמות גדולה.
- יכולת כלכלית – על הנאשם להוכיח כי יש לו יכולת כלכלית לעמוד ברכישת כמו גדולה של סם.
עמידה בתנאים אלו הופכת קשה יותר מצדו של הנאשם ככל שהכמות גדלה יותר ושהצטיידות בה אינה מתיישבת עם השכל הישר באשר לגבולותיה הסבירים של צריכה אינטנסיבית. מסיבה זו, על הנאשם המבקש לעמוד בנטל, להיות מיוצג על ידי עורך דין פלילי מנוסה בתחום הסמים.
כיצד מחליט בית המשפט האם אדם החזיק בסם לשימושו העצמי?
כאשר מדובר בסמים שהפקודה לא נוקבת בעניינם את סך הכמות שתיחשב לצריכה עצמית, ההחלטה של בית המשפט האם להרשיעו בעבירה של החזקה לשימוש עצמי או כזו שאינה לשימוש עצמי, תלויה בנסיבות ובמאפיינים
חיצוניים הנוגעים לתפיסת הסם. במסגרת הכרעתו מתייחס בית המשפט לשאלות הבאות:
- האם הסם נתפס בחבילה בודדת או שהוא חולק לחבילות רבות באופן שעשוי להצביע על כוונה למכור אוצו למספר רב של קונים?
- האם הנאשם נתפס עם כסף רב במזומן המאפיין התנהלות של סחר בסם?
- האם נמצאו בטלפון הנייד של הנאשם שיחות והתכתבויות המצביעות על קשרי סחר עם קונים פוטנציאליים?
האם החזקת קנאביס לצריכה עצמית היא עבירה?
בשנים האחרונות חל מהפך ביחס הרשויות לקנאביס והתועלת שבהפללת משתמשים בסם זה לצריכה עצמית. בשלב הראשון, הוקלו התנאים לקבלת רישיון לצריכת קנאביס כטיפול רפואי ובהמשך הפכה החזקת קנאביס לשימוש עצמי לעבירת קנס מנהלית עליה חל חוק העבירות המנהליות, בדומה לעבירה של חניה במקום אסור או עישון במקום ציבורי.
למעט במקרים יוצאי דופן, אדם המחזיק קנאביס לצריכה עצמית לא יועמד לדין ויוטל עליו קנס מנהלי בסכום של 500 שקלים בלבד, או 1000 שקלים במקרה שצריכת הסם נעשית בפומבי. עם זאת, האפשרות להטיל קנס בגין החזקת קנאביס לצריכה עצמית חלף הגשת כתב אישום, אינה חלה על חיילים, אנשי כוחות הביטחון ואסירים.
הכלל ביחס להחזקת סם לצריכה עצמית – עבירה פלילית
עבירת החזקת סם לצריכה עצמית היא בין הקלות שבעבירות הסמים, ובמקרה של קנאביס היא אף אינה צפויה להוביל להגשת כתב אישום. בעת התמודדות מול אישום בגין החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, באפשרות הנאשם להוכיח כי מדובר בשימוש עצמי בהיקף אינטנסיבי, ובכך להשפיע מהותית על העונש שיוטל עליו בסופו של ההליך.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר