הרשעה במשפט הפלילי היא הכלל ביחס לכל הליך בו מואשם בגיר בביצוע עבירה. כלל זה חל על מכלול העבירות הפליליות החל מעבירות תכנון ובניה ועד לעבירות פשיעה חמורה. ההרשעה בפלילים היא כתם שהינו בעל השפעה על תדמיתו של המורשע בעיני עצמו ובעיני סביבתו.
לכתם ההרשעה הפלילית עשויה להיות השפעה הרת גורל על יכולתו של המורשע לעסוק במקצועות מסוימים. יחד עם זאת, במקרים מסוימים בידי בית המשפט להימנע מהרשעה ובכך לא לפגום בתעסוקתו או באפיקיו המקצועיים של מבצע העבירה.
מה הם התנאים לאי הרשעה במשפט הפלילי?
על פי ההלכה הפסוקה של בית המשפט העליון, אשר עומדת שרירה כבר עשרות שנים, בית המשפט יורה על ביטול הרשעתו של מי שביצע עבירה פלילית בהתקיים שני התנאים הבאים באופן מצטבר:
- טיב העבירה מאפשר הימנעות מהרשעה – על פי תנאי זה, אי הרשעה תהיה אפשרית כאשר העבירה אינה בדרגת חומרה גבוהה, כך שהאינטרס הציבורי שבמיצוי הדין עם מי שעבר עבירה חמורה לא ייפגע על ידי אי הרשעתו.
- ההרשעה תפגע בשיקום הנאשם – תנאי זה הינו תנאי סל רחב הניתן לפרשנות. במישור הפרקטי, בתי המשפט בוחנים האם ניתן להצביע על קיומו של נזק קונקרטי שייגרם לנאשם בעקבות ההרשעה. ככל שניתן להצביע על נזק כזה, ייטה בית המשפט להימנע מהרשעה.
כיצד ניתן להוכיח את קיום התנאים לאי הרשעה?
על מנת להוכיח כדבעי את התקיימותם של שני תנאים אלו, יש צורך בייצוג מקצועי על ידי עורך דין פלילי מנוסה אשר יידע היטב להציג ראיות כבדות משקל לקיומו של נזק קונקרטי. זאת לצד הצגת מקרים דומים בפסיק בתי המשפט, בייחוד בפסקי דין שניתנו על ידי ערכאות גבוהות, בהם הורה בית המשפט על הימנעות מהרשעה.
מה העונש שיוטל על נאשם שהוחלט להימנע מהרשעתו?
כאשר אדם מורשע בדין, באפשרות בית המשפט להטיל עליו כל אחד מהעונשים אותם מונה חוק העונשין בהם קנס, מאסר בפועל, מאסר על תנאי, עבודות שירות ופיצוי. כאשר בית המשפט בוחר לסיים את ההליך באי הרשעה, אין באפשרותו להטיל רכיבי ענישה המנויים בחוק העונשים למעט העונשים הבאים:
- התחייבות להימנע מעבירה לפרק זמן של עד שנה – מדובר למעשה בקנס על תנאי, אשר יוטל על הנאשם אם יפר את התחייבותו להימנע מביצוע עבירה נוספת.
- צו של"צ (שעות לתועלת הציבור) – ביצוע פעילות לתועלת הציבור לפרק זמן שנע בדרך כלל בין 50 שעות ועד ל- 400 שעות. את כלל השעות על הנאשם לבצע תוך שנה.
- צו מבחן – הימצאות בפיקוח שירות המבחן ועמידה בתנאי תוכנית שיקום למשך פרק זמן של עד 3 שנים.
- פיצוי כספי – תשלום פיצוי לנפגע העבירה.
מה קורה לנאשם שמפר צו של"צ או צו מבחן?
משמעות הפרת צו השל"צ או צו המבחן היא האפשרות לגזירה מחודשת של העונש המקל שהוטל עליו. כך, אם אדם אשר זכה לאי הרשעה והוטל עליו במסגרת גזר הדין (אשר קרוי גמר דין ללא הרשעה במקרה של הליך המסתיים ללא הרשעה) צו של"צ או צו מבחן שאותם הפר, באפשרות בית המשפט לקבוע כי הנאשם יורשע, ויוטל עליו עונש חדש בדמות קנס, מאסר על תנאי ואף מאסר בפועל.
מה ההבדל בין אי הרשעת קטין לבין אי הרשעת בגיר?
אי הרשעה מהווה חריג יוצא דופן בהליך הפלילי בו נדונים בגירים, והם נדרשים לעמוד בתנאים קפדניים על מנת שבית המשפט ישתכנע לנקוט בהליך חריג זה. לעומת זאת, בהליכים בהם נדונים קטינים, ההרשעה עצמה היא רכיב עונשי, והיעדר הרשעת הקטין הוא חלק מתוצאה רחבה יותר הקרויה 'דרכי טיפול'.
בהליכים פליליים כלפי קטינים, הימנעות מהרשעה היא התוצאה אליה חותר להגיע בית המשפט. זאת מאחר שהרציונל בהליכים אלו הוא שיקומי. נקודת המוצא בשפיטת קטין היא העדפת מניעת הכתמתם בכתם פלילי עקב מעשה שביצעו כנערים, היות שמדובר בשלב בחייהם בו שיקול הדעת אינו כשל בגירים, ועל מנת שכתם ההרשעה לא ימנע מהם הזדמנויות תעסוקתיות והשכלתיות בעתיד.
הדרך לאי הרשעה עוברת בייצוג מקצועי
אי הרשעה היא תוצאה אופטימלית אשר מאפשרת את סיום ההליך הפלילי ללא הנזק הכרוך בהרשעה בפלילים. על מנת להציג בפני בית המשפט את הראיות שעשויות להטות את הכף לעבר אי הרשעה, כמו גם חתירה לריכוך או התאמת כתב האישום לנסיבות שיאפשרו עמידה בתנאי הראשון הנוגע לטיב העבירה, יש צורך בייצוג על ידי עורך דין פלילי מקצועי ומיומן.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר