חוק העונשין מונה מאות התנהגויות אשר מוגדרות אסורות בחוק. עבירות אלו נעות על טווח רחב של פגיעות בערכית חברתיים מוגנים. אחד מערכים אלו הוא הזכות של אדם לשמירה על קניינו – זכות הנפגעת על ידי עבירות מרמה והונאה.
בשונה מעבירות רכוש אחרות אשר פוגעות גם הן בקניינו של אדם, דוגמת עבירות הגניבה, השוד וגרימת נזק לרכוש, עבירות המרמה וההונאה מגלמות פגיעה קניינית על יסוד מצג שווא כאשר הנפגע מסר לפוגע את רכושו מיוזמתו וגילה לאחר מכן כי מדובר בתרמית.
מהן עבירות מרמה והונאה?
ישנו פרק שלם המוקדש לעבירות מרמה והונאה בחוק העונשין, אשר כולל בתוכו רשימה רחבה של התנהגויות שהינן אסורות בחוק ומהוות למעשה עבירה פלילית. אלו העיקריות שבהן:
- קבלת דבר במרמה – קבלה של נכס, זכות או רכוש מכל סוג, על יסוד הצגת מצג שווא.
- הונאה בכרטיס חיוב – שימוש בכרטיס אשראי על ידי מי שאינו הבעלים האמיתי של הכרטיס, תוך שימוש בפרטי בעל הכרטיס האמיתי.
- התחזות – אדם המציג עצמו תחת זהות של אדם אחר הוא מתחזה העובר עבירה.
- זיוף מסמך – ביצוע מניפולציה במסמך קיים או יצירת מסמך הנחזה להיות אמיתי.
חומרת עבירות המרמה וההונאה מדורגת על פי הכוונה מאחוריהן והיקף הפגיעה בקניינם של אחרים. כך למשל, זיוף מסמך ללא מטרה הוא קל בחומרתו מזיוף מסמך ושימוש בו לצורך קבלת דבר על בסיס הזיוף. באותה מידה קבלת כמה עשרות שקלים במרמה תטופל באופן חמור הרבה פחות ממרמה שהובילה לפגיעה בהיקף של מיליוני שקלים.
כיצד ניתן להוכיח עבירות מרמה?
עבירות מרמה והונאה נעברות לרוב באמצעים המותירים רישום מסוים. כך למשל, עבירה של הונאה בכרטיס חיוב, מותירה רישום במסמכי חברת האשראי. קבלת דבר המרמה שאינו בכסף מזומן, מותירה רישום בחשבון הבנק, והמסמך המזויף לרוב זוכה לתיעוד על ידי צד לא מעורב או הקורבן עצמו, ובהתאם ניתן לבחון את אופן הזיוף ואף להתחקות אחר מבצעו.
הוכחת המרמה דורשת מהמשטרה והתביעה להוכיח את הקשר של האדם המרמה למצג השווא שהוביל לקבלת רכוש מהקורבן, ואת המודעות של המרמה לכך שמדובר במצג שווא. כמו כן, יש להוכיח שאכן מדובר במצג שווא ולא בפעולה שנעשתה כדין מצד החשוד בעבירה. פעמים רבות, בשל קושי להוכיח את היסודות הללו, עשויה התביעה או המשטרה לסגור את התיק בהיעדר ראיות מספיקות.
מה ניתן לעשות במקרה של סגירת תיק כנגד החשוד?
במקרים רבים קיים קו דק בין חוסר שביעות רצון מצד אדם ביחס לשירות שקיבל או הפרת חוזה לבין עבירת מרמה של ממש המצדיקה נקיטת הליכים פליליים. מסיבה זו, תלונות רבות בעבירות מרמה נגנזות. יחד עם זאת, לצד התופס עצמו כקורבן, יש האפשרות להגיש תביעה אזרחית שבה נטל ההוכחה המוטל על התובע הוא מקל יותר מאשר נטל ההוכחה המוטל על התביעה בהליך פלילי.
כמו כן, גם בתוככי ההליך הפלילי, החלטתה הראשונה של התביעה לסגור את התיק אינה סוף פסוק. חוק סדר הדין הפלילי מאפשר למתלונן שהתיק נשוא תלונתו נסגר, להגיש ערר לפרקליטות המדינה כנגד ההחלטה שלא להגיש כתב אישום. כך, לאחר עיון בתיק על ידי עין נוספת, קורה לא אחת שהתביעה מחליטה להפוך את החלטתה בשל הערר ולהגיש כתב אישום.
מה העונש הצפוי למי שמבצע עבירות מרמה?
העונש המירבי בגין עבירות המרמה ברף הנמוך ביותר, דוגמת עבירת זיוף ללא ביצוע פעולה נוספת, הוא עד שנת מאסר אחת. לעומת זאת, עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות מגיעה עד לעונש מקסימלי של 5 שנים. היקף העונש כרוך במידה רבה בהיקף המרמה, מספר הקורבנות והתחכום הגלום במעשים. מסיבה זו, יש להיות מיוצג על ידי עורך דין פלילי מנוסה בעבירות אלו.
כמו כן, היות שעבירות מרמה מהוות עבירות מקור לצורך חוק איסור הלבנת הון, עשויה המרמה לבדה, כאשר היא נעברת בהיקפים גדולים ובזמן קצר, לחייב את מבצעה גם בעבירת הלבנת הון ולהעמידו בפני סכנת חילוט רכוש ועונשי מאסר כבדים.
חשיבות הייצוג בעבירות מרמה
עבירות המרמה דורשות יכולת ירידה לפרטי פרטים, בחינת המצב הראייתי לעומקו ומציאת נתונים שעשויים להפריך את תפיסת התביעה באשר לקיומו של מצג שווא או מעשה הונאה. מסיבה זו, יש צורך בייצוג משפטי מקצועי על ידי עורך דין פלילי שיזהה באילו מקרים מוטב להגיע להסדר עם התביעה ובאילו מקרים יש לנהל הליך הוכחות לטובת זיכוי לקוחו.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר