התמודדות עם כל אחד מענפי המשפט בעולם המשפט הישראלי דורש היכרות מעמיקה וניסיון רב. כמו כן, נדרשת יכולת אנליטית מתקדמת על מנת ליצור את השילוב הלוגי המוצלח ביותר בין מכלול הוראות החוק, הפסיקה הרווחת ונסיבות המקרה הספציפי.
ובתוך כך, המשפט פלילי מהווה ענף משפט ייחודי. הוא אינו דורש יכולת מקצועית השונה מכל ענף משפטי אחר, אולם התוצאה של חוסר ידע, חוסר ניסיון והיעדר יכולת משפטית אנליטית, עשויה להיות שליחתו של אדם לכלא לשנים רבות. מסיבה זו קיים חשש שנאשם בפלילים ייצג את עצמו, ואפשרות זו ניתנות במקרים חריגים.
מול מה ניצב נאשם בפלילים?
הליך פלילי נפתח בחקירה של המשטרה בעקבות מידע או תלונה על ביצוע עבירה. הליך החקירה כולל גם את חקירתו באזהרה של מי שחשוד בביצוע העבירה. במהלך החקירה ניתנת לחשוד האפשרות להתייעץ עם עו"ד פלילי בטרם יתבקש לענות על שאלות החוקרים. בחקירת עבירות מסוימות, עשויה המשטרה לבקש את הארכת מעצרו של החשוד בשלב החקירה.
לאחר סיום החקירה, נדרשת התביעה להכריע האם להגיש כתב אישום נגד החשוד או לסגור את התיק נגדו. ככל שיוגש נגדו כתב אישום, תידרש התביעה לציין בשולי מסמך כתב האישום עצמו, האם קיימת אפשרות שלפיה תעתור למאסר בפועל ככל שהנאשם יורשע במיוחס לו.
האם נאשם או חשוד יכולים לייצג את עצמם?
בשלב החקירה באזהרה, החשוד יכול שלא לעשות שימוש בזכות ההיוועצות הנתונה לו והמשטרה לא תכפה זאת עליו. גם בשלב שלאחר מכן, ככל שהמשטרה תבקש להאריך את מעצרו של החשוד במסגרת מעצר לצורכי חקירה, באפשרות החשוד להתעקש על ייצוגו העצמי ובית המשפט צפוי לכבד את בקשתו, לצד הצעה כי ימונה לו עו"ד מטעם הסניגוריה הציבורית.
כמו כן, טרם הגשת כתב אישום עשויה התביעה לאפשר לחשוד לערוך שימוע טרם הגשת אישום כנגדו. גם בהליך זה, באפשרות החשוד לייצג את עצמו מול התביעה. יתר על כן, כאשר מוגש נגד חשוד כתב אישום שאינו כוללת הודעה של התביעה כי תעתור להטלת מאסר בפועל בסופו של ההליך, באפשרותו להצהיר על ייצוגו העצמי ובית המשפט צפוי לאפשר זאת.
מה הסכנות בייצוג עצמי?
ייצוג עצמי מגלם בתוכו סיכון רב בכל אחד משלבי ההליך הפלילי:
- טרם חקירה באזהרה – החלטה שלא להתייעץ עם עו"ד פלילי עשויה להוביל להפללה עצמית שתקל מאוד בהרשעת החשוד במהלך משפטו.
- בשלב מעצר הימים – ייצוג עצמי עשוי להוביל למעצר ממושך, שהיה יכול להיחסך במקרה של ייצוג על ידי עורך דין פלילי מקצועי.
- בשלב השימוע – ייצוג עצמי עשוי להוביל להעלאת טענות שיפגמו בהגנת החשוד ויגרמו לו נזק במסגרת ההליך עצמו. כמו כן, בעוד שחשוד יכול להעלות בשלב השימוע טיעונים בכתב בלבד, באפשרות עורך הדין להיפגש עם נציגי התביעה באופן פרונטלי.
- בשלב ההליך הפלילי עצמו – שלב זה הוא הקריטי ביותר. היכולת לנתח חומרי חקירה ולמצוא פגמים שיטיבו עם הנאשם היא מנת חלקו של עו"ד פלילי, ולא של אדם ללא רקע בתחום.
באילו מקרים בית המשפט לא יאפשר ייצוג עצמי?
כאשר מוגש נגד אדם כתב אישום ובו הודעה של התביעה על כוונתה לעתור למאסר בפועל במידה שיורשע, שאלת הייצוג העצמי הופכת למורכבת יותר עבור בית המשפט. על פי החוק, לא ניתן להטיל עונש של מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג, למעט במקרים שבהם הנאשם אינו משתף פעולה עם הניסיונות לספק לו ייצוג משפטי.
בתי המשפט בישראל עושים מאמץ רב על מנת שנאשם העומד לדין יזכה לייצוג הולם, שכן בהליך הפלילי נדרש הנאשם להתמודד מול המדינה המיוצגת על ידי עורכי דין מנוסים. במקרה של קושי מצד הנאשם לשתף פעולה עם ייצוג משפטי, עשוי בית המשפט למנות סניגור ציבורי לטובת פיקוח על הנעשה במשפט. עם זאת, לא ניתן לכפות על אף נאשם ייצוג בניגוד לרצונו.
ייצוג עצמי – הנזק גובר על התועלת
בסופו של יום, האינטרס אשר גובר בשאלת הייצוג המשפטי בהליך הפלילי הוא רצונו של הנאשם. במידה שהנאשם מתעקש בסרבנותו לייצוג, בית המשפט יאפשר לו זאת גם במשפט בגין עבירות חומרות, והוא עשוי אף להרשיעו ולהטיל עליו עונש כבד חרף הייצוג העצמי. כך או אחרת, מדובר במהלך שעשוי לגרום יותר נזק מתועלת בשל חוסר הניסיון והידע של מרבית הנאשמים לעומת עו"ד פלילי מנוסה ומקצועי.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר