שימוע לפני הגשת כתב אישום [מדריך משפטי]

הגשת כתב אישום היא אירוע רב משמעות בחייו של אדם, והיא עשויה לפגום בפרנסתו, בשמו הטוב וביחסיו החברתיים והמשפחתיים. המחוקק קבע בחוק סדר הדין הפלילי את סמכותה של התביעה להגיש כתב אישום כנגד כל אדם שיש די ראיות ועניין ציבורי לצורך העמדתו לדין.

לצד זאת, קבע המחוקק מנגנון הנותן בידי הנאשם אפשרות להעלות טיעוני הגנה שונים בפני התביעה טרם הגשת כתב האישום נגדו. שלב זה הינו בעל משמעות רבה עבור החשוד מאחר שהוא מחייב את התביעה לשקול בכובד ראש את דבריו טרם החלטה על הגשת אישום. מנגנון זה נקרא שימוע לפני הגשת כתב אישום.

באילו מקרים ניתן לערוך שימוע?

חוק סדר הדין הפלילי אמנם נוקב במנגנון המאפשר העלאת טענות בפני התביעה טרם החלטתה הסופית על הגשת כתב אישום, אולם מנגנון זה אינו חל על מקרים מסוימים. כך, במקרים הבאים, לא תהיה מוטלת על התביעה חובה לערוך שימוע טרם הגשת אישום:

1. באישום בגין עבירות מסוג חטא או עוון – החוק מגדיר את העבירות על פי חומרת המירבי בצידן כאשר עבירות מסוג עוון וחטא מקיפות את כל סוגי העבירות שהעונש המירבי בצדן הוא עד 3 שנות מאסר. כל עבירה בעלת עונש גבוה יותר היא עבירה מסוג פשע שבצדה בלבד קיימת חובת שימוע.
2. כאשר החשוד מצוי במעצר – במקרה שבו הגשת כתב האישום נעשית כנגד חשוד המצוי במעצר, אין חובה לקיים בעניינו שימוע.
3. כאשר העבירה המיוחסת לחשוד היא עבירת אלימות במשפחה – ישנן עבירות פשע של אדם כלפי בני משפחתו אשר הוחרגו בצו מיוחד של שר המשפטים ככאלו שאין חובה לערוך בעניינן שימוע.
4. באישור ראש יחידת תביעות או פרקליט מחוז – קיום שימוע מעכב את הגשת כתב האישום, ובמידה שהתביעה סבורה שיש צורך מיידי בהגשת כתב האישום אף אם מדובר בחשוד בעבירת פשע שאינו עצור, באפשרות תובע בכיר להעניק פטור בכתב מחובת השימוע.

מהם שלבי השימוע?

בשלב ראשון, פונה התביעה אל החשוד ומודיעה לו כי יש לו את האפשרות להעלות טיעונים בכתב כנגד הכוונה להגיש נגדו כתב אישום וזאת בתוך 30 יום מעת קבלת המכתב. ככל שהחשוד מעוניין בכך, באפשרותו לקבל מהתביעה את העתק עיקר חומרי החקירה בתיק, טרם העלאת הטיעונים.

השלב השני הוא שלב העלאת הטיעונים. ככלל, על החשוד להעלות את טיעוניו בכתב ולהעבירם לעיון התביעה, זאת בין אם החשוד מעלה את הטיעונים בעצמו או באמצעות ייצוג על ידי עורך דין פלילי. לצד זאת, באפשרות החשוד לבקש לקיים עם התביעה שימוע בעל פה בנוסף על העלאת הטיעונים בכתב, אולם בהליך זה יכול להשתתף עורך דינו של החשוד בלבד ולא החשוד עצמו.

מה קורה לאחר הליך השימוע?

החובה המוטלת על התביעה בהליך השימוע הוא להאזין לטיעוני החשוד ובא כוחו בלב פתוח ובנפש חפצה, חרף העובדה שנקודת המוצא לשימוע היא החלטה של התביעה להעמיד את החשוד לדין. לאחר שמיעת הטיעונים בכתב בלבד או בכתב ובעל פה, על התביעה לגבש את החלטתה הסופית, ולעדכן את החשוד ובא כוחו האם הוחלט להגיש כתב אישום או על קבלת בקשתם לסגירת התיק.

מה קורה במקרה של אי קיום שימוע?

במקרה שבו התביעה כושלת למלא אחר חובתה לערוך שימוע כדין עבור החשוד, בין אם בשל אי תשומת לב או אי הקפדה על שליחת המכתב המודיע על זכות השימוע לכתובת הנכונה של החשוד, באפשרות עורך דין פלילי המייצג את החשוד אשר הפך לנאשם עם הגשת כתב אישום נגדו, להעלות טענות בדבר פגם המצדיק ביטול כתב אישום.

לעיתים עשוי להשתכנע בית המשפט כי אכן נגרם פגם אשר מצדיק את ביטולו של כתב אישום על מנת שיקויים שימוע כדין שרק לאחריו יוחלט על ידי התביעה בשנית האם יש מקום להגשת כתב אישום. במקרים אחרים, עשוי בית המשפט להורות לתביעה לערוך שימוע בדיעבד כאשר כתב האישום תלוי ועומד ולעכב את המשך הדיון באישום עד להכרעת התביעה בהליך השימוע.

מימוש זכות השימוע – תפקידו של עורך דין פלילי

הליך השימוע דורש היכרות עם אופי התביעה ומנגנוני העבודה שלה. סברתו של חשוד לפיה יוכל לכתוב דברי שכנוע לתביעה מתוך תקווה שיתקבלו עשויה לגרום לו נזק ולאי מיצוי הליך חשוב זה. מסיבה זו, ובשל העובדה כי רק לעורך דין פלילי יש הזכות להופיע בהליך שימוע בעל פה, יש צורך בייצוג משפטי מקצועי על מנת להפיק משלב זה את המיטב.